אז השגרה אוכלת לי תמוח ומשגעת לי את הגוף זה נהיה כמו חברה ממש מעצבנת שאת שונאת האופי שלה אבל אין לך ברירה אחרת חוץ מלסבול ולשתוק

זה שאני ילדת שטח זה האבסורד כי אני צריכה להרוג עכבישים ולדאוג שעכברים לא יגעו באוכל (שאלת השנה: קצינה:"שיר נכון עכברים אוכלים נחשים?" שיר:"אממ לא זה הפוך נחשים אוכלים יונקים קטנים כמו עכברים.." "את בטוחה??" גרם לי לגחך בעצב בלב.)

חוץ מלשאול שאלות בורות היא גם אוהבת לתחקר לי את הנפש ואנחנו יכולות שעות להתפסכלג למוות (אז אימא שלך לא דיברה איתך אף פעם על הקטע שלך להתפרפר?)  ואני מוכיחה אותה בתגובה שהיא סגורה מינית. מערכות יחסים כאלה אני תמיד משווה לשני חתולים כי חתולים לא מתחנפים בדרך כלל ושני חתולים שלא אוהבים אחד את השני פשוט לומדים לסתום את הפה לישון ביחד ולא לריב מכות מתישהו אףפעם. אז אפילו ששנאנו אחת את השניה אנחנו מסתדרות ונסתדר יחד עד סוף השבוע,. יהיה בסדר

אני כותבת חלומות על כוכבים שמחליפים צבעים ועל אוויר אחר של גלקסיות רחוקות שאני חייבת לנשום! בנתיים רץ לי בראש סרט בהילוך חוזר (אחרי ששיקרתי לו בסמס זה לא נראה כזה קשה כשהוא נשלח) ואני מבינה פתאום כמה משמעותי זה לשלוח למישהו "לילה טוב" זה אומר שממש דואגים לו ושהוא חשוב.  עד שלא הכרתי את האבא הזה לא הנחתי שאפילו אבות עדיין חושבים מהזין ניפץ לי תאוריות.. תאוריית האי-היקשרות כולה התערערה בי, אולי בגלל זה אני שונאת ואז אומרת לעצמי שאני מזלזלת בבנים כי הם גורמים לי להיות משהו שאני לא רוצה להיות.

אבא ואימא מתחננים "אולי תבואי רק לארוחה?" אני אסכים ניראה לי כי זה לא יפה מה שאני עושה להם. יש נתק ויש חלאס. הוכחתי לכולם כבר שאני יודעת להסתדר אבל זה לא יגרום לי לחזור הביתה במיוחד כשהולכים לקרות לי דברים הירואיים ונפלאים (מי בא למוקשה בעוד שבועיים וחצי???) אני לא רוצה להספיק לראות ולבקר אצל כולם כי יש המון נוכחות גם באין ובריק. ואיך זה שלא רואים את זה

גשום ומעונן לקראת יום חמישי מחרפן אותי. אני משתוקקת לחם ומגניב, לח וחביב, העיקר שיהיה לי תירוץ לברוח למרכז. (די לדבר על בריחות!)  בשיחות שאני מנהלת איתו בתוךהראש אני מנסה להתחנן ולבקש את סליחתו על זה שאני ככה, גוש קרח בלתי חדיר למגע, בעצם אני משתוקקת לגעוש לך בתוך האוזניים באלפי טיפות של מחמאות וסיפורים על דברים שאףפעם לא העזתי לכתוב. ואתה באמתלא מניאק ואני מאמינה לזה, ומעדיפה לנסוע איתך לכינרת בשבת ולא עם אףאחד אחר וזה ראוי לציון ומקור לגאווה קלה.

עדיין אני מקווה שאם תתאהב זה לא יהיה בפוזה, זה יהיה באישיות הביישנית שלי(תאמינו או לא,) לא בבת 19 עם קעקועים ואופנוע לוחמת בקרבי וחיית סקס אלא בנשמה אובדת כלשהיא שעוד לא באמת החליטה מי היא אבל יש לי אישיות באמת בסדר. מה שאני מציגה לעולם כולו זה במקריות בלבד. אז אל תחשוב שזה כל כולי כמו שרבים טעו וטועים עדיין לחשוב

תמונת (מה ה)מצב(?)     Biew