אחרי ככלות הכל אפשר להפסיק להשלות את עצמנו.
אני סתם עוד מופרעת והוא.. תמיד עסוק ועייף. זהו
אחריזה הן שואלות איך אני מסוגלת למכור לבבות מזויפים לאנשיםמכוערים
מאותה הסיבה שאני טובעת בתוך החופש השחור שלי.
הכל מלוכלך ואני אוהבת להתפלש בהכל אני אוהבת אובססיות באופן חולני
אני אוהבת להקצין כשרע לי אני מרגישה לי ואני קצת מודה לאלוהים, כשטוב לי זה זמני וייגמר
אני מתגעגעת ל;
לשיר "דו האסט מיש" עם בחור על הבר להימרח אחרי זה עם הראש בתוך האסלה לרצות להירדם במקום המנחם הזה ובכוחות עלאנושיים לענות לשאלות המיתדפקות על הדלת שלו, כן אני בסדר
פתקים עם מספרים שנדחפים לכיס האחורי של הג'ינס שלי
עמודים ספסלים ומיזרקות
כפות רגליים שנפצעות משברי זכוכיות
מחכה לו עם שני בקבוקי יין בדירה
נוסעת הביתה עם הרוח של הזריחה
(מה שיש לי עכשיו טהור מדי משטויות
מלא בעיניים יפות, חסר בפטפוטי סרק, המון שמש. המון אורחם.
הרבה "אני דואג לך". הרבה "את בכלל לא אוכלת כמו שצריך," הרבה "נכון נישאר בקשר עוד זמן רב?"
הרבה, שקט נפשי
שקצת משגע לי תשכל
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
כינוי:
