"זה אותך ואת האופנוע שלי, האופנוע כבר לא ממש שלי וגם אתה בקרוב לא תהיה שלי
אבל הצהרת אהבה ברורה יותר ממני לא תזכה לקבל"
"אני מעריך את זה."
(אני הפשרה שלך?מתחילה להרגיש שכן. או מתחילה להודות בהרגשה. פשרה, פושרת, מפשירה, אני היחידה כרגע בעולם שאהיה מוכנה להקשיב לך אם באמת תצטרך אותי ולתת כתף ולחבק ולהקשיב, פשוט להקשיב. אתה מעריך את זה? אתה סתם ממתין.לאחת, האחרת שתגיע, בקרוב וברחוק ותהיה טובה יותר
נסיונית יותר סבלנית יותר אישה יותר. יותר מה, יותר הכל, יותר שם ויותר בשבילך.
ואני מנסה באמת שכן, אבל להתחייב קשה ולדבר איתך עוד יותר קשה אז הבנת אני מקווה כבר למה אני נעלמת ונסוגה, והבנת מה אני מנסה להיות ולא מצליחה?
אחרי הכל תמיד בשבילך אשאר פשרה. אז מה אם אני עושהאת זה הכי טוב שאני יכולה?