אני חושבת שיש ביננו פערים שלעולם לא יוכלו להתאחות, כמו בקעים באדמה שמתפרשים במדבר ענק ושומם, אף אחד לא חושב ולא מצפה שהם יתאחו אי פעם ויתאחדו להם לאדמה אחת, אז זה בדיוק העניין. שהם לא אמורים לעשות את זה

כמה חופש יש בלא להסביר את עצמך לבחורים מתחלפים מדי סופ"ש בברים מתחלפים בעיר קבועה, 

כמה קושי יש בלהסביר את עצמך לאותו הבן אדם במשך שנה וחצי.

זה פשוט לא הגיוני ולא פייר, שאני מקבלת אנשים כמו שהם כרונית ולא מתפשרת על זה,  אבל אתם כל הזמן מנסים לשנות את עצמי ולהתאים אותי למי שאתם וגם זה לא קורה בכוונה אבל זה בכלל לא משנה. או שאני זאת שמתעקשת לחשוב שאתם מתים לשנות אותי

אני לא אמורה להפסיק לאהוב ספרים ואופנועים רק כי אני איתך נכון? אז יופי. (אין מזור להפרעות שלך, תאלצי ללמוד לחיות איתן)

(יש איזה בלוגרית שהעתיקה ממני את התמונת כותרת אשמח אם תורידי אותה זה קצת מגוחך תודה)