כבר לא מחפשת עקבים גבוהים מדי וכמעט להחליק מכל בר שאת רוקדת עליו, כבר לא מחפשת את העיניים שלהם חומות כחולות ירוקות אדומות מסוממות עייפות כבויות דלוקות סקרניות, כבר לא מחפשת לכשף אותך למוות לסחרר אותך להפיל אותך מהרגליים לקחת אותך לרחוב צדדי סמטה חשוכה מאחורי מקלט איפה שהצלליות ואני שולטים בך איפה שאני יכולה להשיג את כל מבוקשי,

כבר לא שותה לאנשים זרים אלכוהול בלתי מזוהה מכוסות שקופות, עדיין רוקדת מכל הבא ליד את זה אף אחד לא יכול לקחת ממני

כבר לא מחפשת סקס

בשירותים, בשדה תותים בזריחה, בגן שעשועים, על רפסודה בחנייה של הבריכה, בבית של נרקומן בן 36 עם שני כלבים בולדוגים צרפתיים שבוהים בנו בשעת מעשה.

כבר לאמחפשת סקס

אפשר להגיד שאת הסיפורים הכי צבעוניים מצאתי ברחובות הכי אפורים בתקופה שאלנבי ושות' היה כמו בית שני

כשחיפשתי גברים שינסו להרשים אותי אבללא בשביל להיות מורשמת, להפך, בשביל לרחם עליהם ולהמר עד איזה רמה הם יעזו להגיע (יותר נכון לרדת) בשביל לחשוב שהצליחו לכבוש משהו ממני

נורמות עצובות שהפכו לסיפור הצלחה מסחרר שהפסיק בערך כשהתחלתי להתבגר זה לקח קצת יותר שנים ממה שזה לוקח בדרך כלל זה עוד לא הגיע לסיומו, ממש לא

האמת הערומה היא שכנראה זה עוד לא קרה בכלל וברגע אם וכאשר הקשר הזה ייגמר אני אניח לכם לקחת אותי בשנית למקומות שליבי יוקד אליהם שוב אבל לא בגלל מה שהם היו אלא בגלל הבןאדם שאני התיימרתי להיות זה קצת נלקח ממני אבל זה יוחזר איןספק שזה יוחזר