אתה גורם לי להתחרמן בטירוף מידיים גדולות, חזה שעיר וזקן לא מגולח. המילה "גורם" מאוד עכשווית בהקשר המסוים של המשפט הזה. אבל אני מתכוונת ל"גורם" מתמשך. לא "is causing" אלא "causes". כמה ימים רצופים של סקס גורמים לי לחשוב על השחרור אבל בקטע לא טוב: יש עניין מסוים בלחכות שבועיים, בכל פעם, במשך זמן ארוך. והעניין הזה מתבטל לחלוטין כשאין שום שבועיים לחכות בהם לאף אחד, כשהכל ואתה זמין לחלוטין בכל ערב ובכל בוקר. ואולי העניין הזה הוא מהות הקשר שלנו. ואולי זה משהו שגם אהבה כבר לא יכולה לתקן.

הכתיבה כמו הנגינה מתנוונות. ישבתי בשבוע שעבר לפסנתר שבסבידור מרכז, והיה לי באמת קשה לנגן שם. קשה פיזית! לא יותר מכמה דקות שהרשתי לעצמי לפספס את ה149 המיוחל ולהגיע ישירות לזה שמגיע רבע שעה אחריו. והתאמצתי באמת, היה קשה אלטון ג'ון והיה קשה ארוסמית. לא העזתי יותר מזה. יצירות אחרות היו גורמות לי לטעות לחלוטין ולהתבאס למרות שאף אחד מקהל הממהרים אל או מהרכבת לא עצר לידי אפילו לא לשבריר השניה להקשיב, שלא כמו ב"בראשית" במיצפה. ואם לאמר את האמת, גם בלי קהל יותר קשה לי. אז עזבתי אחרי ממש כמה דקות

זה כבר לא מה שהיה פעם. אני לא יודעת אם שוב יהיה לי אי פעם מה שהיה פעם. אני לאיודעת אם כתיבה ונגינה אלו בסך הכל שרירים שצריך לפתח, או שמא כשרונות אבודים שאם לא מטפחים אובדים לעד ונסחפים בתוך מרוץ של זמן וחיים.

אין לי זמן והחיים שלי עמוסים מדי; אני לא אוהבת את התפקיד הנוכחי שלי שרווי באחריות בלתי אפשרית לנשוא ובפתירת בעיות מעצבנות מכל הכיוונים של הרבה מאוד אנשים שהם לא אני אבל אני אחראית עליהם בצורה היקפית למדי.

ואולי אם היה לי זמן לנשום, ולחשוב, הייתי מגיעה למסקנה שאלו לא החיים שאני רוצה, ושיותר טוב באמת בכפר שוויצרי או בשכונה ברלינאית, ואולי דווקא להשאר כאן בארץ למרות מה שהם אומרים, למרות כמה שהם שונאים. 

אני לא שונאת. אני מבולבלת להחריד ואולי תמצית הבלבול הזה נשקפת כאן מהפוסט המטומטם הזה שכל החוסר שלמות בו דווקא גורם לי לרצות ולהמשיך שניה, לבטא את ה.. צורך הזה. אני לא שונאת ולא נמאס לי, לא די לי. ודווקא די בסדר. די בסדר פסיכולוגיה ודי בסדר מנהל עסקים, די בסדר בן גוריון ודי בסדר מכללה. זה גם לא שאני צריכה לחסוך מי יודע מה קודם כל כי כבר יש לי, מי היה מאמין, חסכון וגם לא קטן. כי טיול של כמה חודשים ממש לא בראש סדר עדיפויותיי, וכי אני נמצאת במקום שמאפשר לי לחסוך מעל ומעבר גם בלי להתאמץ יותר מדי, וזה נחמד.