אנחנו חברים טובים זה מה שאתה חושב, שאם אני אפרד ממנו אני אחזור אליך מייד ואתה דואג בעקביות משעשעת על סף המטרידה להשאר בחיים שלי, כמו חלון קטן פתוח לרווחה במרומיי מגדל ענק וריק, לרוב אני לא מסתכלת אבל תמיד תשאר שם תמיד תהיה לי אופציה תמיד לא יעניין אותך מה אני עושה ומי אני בכלל כרגע אבל שנים על גבי שנים תהיה שם ותחכה לי.

תחכה לי זאת לא המילה הנכונה, אנשים מבוגרים לא מחכים הם ממשיכים בחייהם ובלי להתבלבל ובלי להתגעגע משאירים לעצמם אופציות פתוחות תמיד. בלי להכנס לסנטימנטליות מיותרת אתה פשוט נוכח בחיי בצורה כלכך רחוקה ולא ממשית. זה לא מפריע לי כי אני כבר לא ילדה מאוהבת אני קצינה עייפה על סף(עוד 9 חודשים) השחרור. אני כבר לא הוזה חלומות נעורים על גבר מבוגר דמות אב אבודה שיאסוף אותי אליו מהקרשים שחיי נמצאים בהם. אני כבר לא הולכת שולל אחרי הבטחות שווא וחלומות מפוארים. כבר לא מרגשים אותי טיולים והרפתקאות ואנשים מסוממים שהשארתי בחיי עד שהבנתי שאין לזה מטרה ממשית והם הועפו במחי יד. אני כבר לא הילדה אני כבר לא, וזאת טעותך שאתה גם כן צריך קצת ילדה, ילדה לזיין וילדה לאהוב, ילדה לדאוג לה ילדה להיות שם בשבילה, ילדה שלא מסתדרת בצבא ובחיים ובמשפחה ובשומדבר, ילדה חסרת אהבה מהסביבה וחסרת אהבה עצמית, הילדה שהייתי לפני 4 שנים, הילדה שאני כבר לא.