כבר הרבה זמן שאני לא מרגישה יותר סקסית עם שמלה קצרה
ושהרחוב לא חודל את נשימתו כשאני חולפת בו.
כבר הרבה זמן שלא תקעו בי מבט עמוק חודר קירות מנבא עתידות
המקסימום זה מטרידנים בתחנות אוטובוס שיש לי יותר מדי מהן בחיים שלי
המתניידים מהבית למדבר בכל 11 יום ולהפך.
כבר הרבה זמן שלא נתתי לעצמי לרקוד בחופשיות בדיוק ככה
וחיפשתי את מבטיו
ושתיתי את מילותיו המחמיאות בשקיקה
ואמרתי כן להכל
ידעתי איך להביט בחזרה
ושליפול מאיזה שולחן ולאבד איזה כפכף היה מסיים את הלילה בצורה מקסימה למדיי.
כבר הרבה זמן שלא הייתי במקומות נמוכים בתל אביב
ולא ריצדו לי הרחובות העקומים
ולא התנגנה בי מוזיקה בלתי פוסקת
ולא ידעתי שובע.
כבר המון זמן שלפתות בנים גדולים
עם שיער ארוך של הרבה אחרי צבא
ושרירים של מתאמן
זה כבר לא נורמה של ימי שישי
או מוצאי שבת
לבונטין 7 מעלים תמונות שאני אף פעם לא נמצאת בהם
ומקומות אחרים כל הזמן
ופעם אחת.
והבחירות הקשות באמת היו בין
וודקה אוכמניות לוויסקי עם קולה
וכשהחוסר הכרה היה מוחלט כבר לא היה אכפת לי איפה התחתונים שלי ומאיזה כוס אני שותה
העיקר שתהיה לי אחת בידיים
שהיתה לפני כן למישהו אחר בפה, כבר הרבה זמן
שזה לא היה לי משנה
איך לחזור
מהצפון מהקרוב מהרחוק
איפה להשאיר את הקטנוע שלא יגנבו
איך נוסעים פה בעפר, ולמה תמיד זה בוץ בדרך למסיבות טבע האלה
ומה בדיוק יש בנוזל שהוא מורח לי על היד ואומר לי תלקקי את זה זה יעשה לך טוב
זה לא היה לי משנה לא לחזור הביתה בכלל
שיכורה כל הסופש ומרגישה עם זה טוב
חוץ מהפעמים שזה היה חרא
כבר הרבה זמן שאני לא יפה יותר ולא מקסימה ולא מהפנטת
אני מתכננת את העתיד לפרטי פרטים
אני אצא למסע גדול מאוד ואפרד מהרבה אנשים כאן
אני אלך על הכי קשה שיש כי אני ככה רוצה
שלא יהיה לי אכפת יותר מדברים שפעם הייתי. מדברים מטופשים.