אני מאשימה אותך באי הגשמת החלומות הפרטיים שלי

אבל מצד שני, יש מישהי כאן בחדר

שבוחרת לסיים איתך במיטה

כל יום

מחדש

(ולמה אני לא מעיזה להכנס יותר פנימה, רק חולפת על פני חלונות ראווה שיש בהם פסנתר? ולמה אין בשומקום בעולם אי בודד אחד, או מרתף, שאוכל לנגן בו כל היום וכל הלילה? ולמה התעצבנתי, כעסתי, רתחתי מזעם פנימי, כשהוא רצה משומקום לשים ביוטיוב את For Alice, שאני יודעת לנגן מגיל 8, ואנחנו  עכשיו בכלל במשחק קלפים שותים תה ג'ינג'ר קופאים מקור למוות באמצע האנאפורנה, ואני כולי עם שיעולים והוא כולו מסטול ומעושן ומה הקשר עכשיו בכלל, הFor Alice הזה, ולמה בחרת לכווץ לי את הלב עם זה עכשיו, ולהדהד בי שוב את תחושת ההחמצה? דווקא כשאני במקום הכי גבוה בעולם, דווקא שאני עם חברים אמיתיים, דווקא כשאני קצת חולה? למה בחרת להזכיר לי עוד חלון ראווה אחד, שאחלוף על פניו לנצח, בכמיהה. למה?)