היום קראתי דיון מעניין בפייסבוק, יותר נכון ויכוח המערב התגנחויות חד צדדיות, בין פמיניסטיות מהקבוצה המפחידה שיח פמיניסטי (מיד אפרט למה מפחידה זו הגדרה שבחרתי להשתמש בה בהקשר זה) לבין קבוצת סטנדאפיסטיות, שהמפורסמת שבהן היא לאה לב (הג'ינג'ית ממועדון לילה, למי שלא סגור.)

ובכן, אתחיל בלפרט כאן את תחושותיי האישיות לגביי הקבוצה שיח פמיניסטי - מדובר בקבוצה ענקית בגודלה, על טהרת הפמיניסטיות שאני חברה בה בעיקר כי אני נהנת להסתכל מבחוץ, לבחון ולחקור את הנושאים עליהן בוחרות הבנות להתלונן, לדבר ולהביע דעה. כמובן שכמו בהרבה קבוצות אחרות בפייסבוק, מדובר בקבוצה קיצונית מאוד שאם מישהי תגיב שם מילה לא במקום ישר יתנגחו בה ויכפישו אותה בתגובות, אין שם באמת חופש ביטוי (האם איפהשהו ברחבי הפייסבוק יש? או שכולנו כותבות ומגיבות רק מה שהחברה רוצה לקרוא ומשכנעות את עצמנו שזה לא ככה? ) אני מקבילה את זה לקבוצה people & dogs, שם אם תכתבו שלא עיקרתן את הכלבה שלכן יקללו וישלחו אותכן ואת כל המשפחה שלכן למות בייסורים, ולדף של הצל - נו, לא צריך להסביר יותר מזה.

אז אחזור לנושא. שיימינג זו דרך התקשורת הפופלרית היום בין אנשים, מוסדות, ארגונים וכו.

בחורה פרסמה פוסט באיוונט של ערב סטנדאפ נשי שנקרא "נשי ותיהני" אם אני לא טועה, שם כתבה שנפגעה מאוד מבדיחה שאחת מהסטנדאפיסטיות סיפרה על גילוי עריות (ילדה בת 5 שמוצצת לאבא שלה, לפי מה שהצלחתי להבין). היא גם שיתפה את הפוסט הזה בשיח פמיניסטי, שם הפוסט התגלגל והתנפח, נשים כתבו שהן יחרימו את המקום, את הסטנדאפיסטיות, התנגחו בהן ומה לא, כשמדובר בבדיחה של מישהי אחת מתוך הקבוצה, שלא קשורה לבנות האחרות.

מה שהיה מעניין באמת בעיניי, הוא ש3 מהסטנדאפיסטיות הגיבו לפוסט הזה באיוונט, אחת מהן זו שמארגנת את כל הפרויקט, השניה זו מספרת הבדיחה, והשלישית מהן זו לאה לב.

אז על מה התעכבתי? מעניין לנתח כל תגובה בנפרד: המארגנת כתבה שאינה לוקחת אחריות על בדיחות שהבנות האחרות אומרות, שיש דרך להגיד אם משהו מפריע, לדוגמה יכלה לשלוח הודעה פרטית ולא להכפיש את שם הפרויקט שהוא הנשמה שלה והפרנסה שלה בעצם, ברחבי הפייסבוק. כמובן שהמון בנות הגיבו לה בחזרה, שהיא צריכה להתנצל ולקחת אחריות, שחופש ביטוי הוא מוגבל ושאי אפשר להגיד הכל בשם היצירה. והיא טרחה לענות כמעט לכולן (מה שהיתה בעיניי טעות). 

השניה, זו שאמרה את הבדיחה, לא התנצלה, כתבה שאין חוק שאוסר לדבר על מה שרוצים, שאם היא היתה מקשיבה לכל תגובה וכל דבר שמישהו בוחר להגיד היא היתה צריכה לשבת בבית ולא לעמוד על במה וכו וכו, גם כאן כמובן תקפו אותה, האשימו אותה בחוסר אמפתיות, אטימות, חוסר מחשבה ואיחלו להן לשבת בבית ושלא יבואו אליהן להופעות ושלא יתפרנסו. היא לא הגיבה לשום תגובה (בחוכמה, בעיניי). 

והנה אנחנו מגיעים ללאה לב היקרה. "מה לגבי בדיחות על זה שאני מביאה ביד לאבא שלי?" היא שואלת בציניות. כותבת הפוסט לוקחת אותה ברצינות וכך הן ממשיכות להתכתב כשלאהלב עונה בציניות והנפגעת לא קולטת את זה. ולבסוף לאהלב כותבת משהו בסגנון "בואי נסכם שלא תבואי להופעות שלנו יותר." ולזה כמובן מתלווה רעש של תגובות ואיחולים, שהיא סטנדאפיסטית גרועה, לא מצחיקה, ושלא תקבל פרנסה, ושההומור שלה לא במקום, ובלה בלה.

מה שנוצר היה בעצם שיח חרשים חסר קשר, הן בציפיות של הפמיניסטיות והן בתגובות הסטנדאפיסטיות.

הרי ברור שהפ' ציפו שהס' (אני מקצרת כי אלו מילים ארוכות ומעצבנות) יקחו צעד אחורה, יתנצלו ויבטיחו לשנות את הבדיחה.

מה שהן ממש לא ציפו לו הוא שהן יגידו להן, במילים אחרות, שזכותן להעלב וזה בסדר, הן לא חייבות להן דין וחשבון, ומבחינתן אין תחום קדוש פשוטו כמשמעו, שאסור לצחוק עליו.

הפ' לקחו את זה כל כך קשה, כמו שהן לוקחות כל סטייה קטנה מדרך המחשבה שלהן קשה, והתנגחו והכפישו והאשימו.

באחת התגובות, בחורה שאלה את לאה לב אם היא באמת פעם עברה תקיפה מינית? אם היא באמת פעם עשתה ביד לאבא שלה?

ואני שואלת - מה זה לעזזל משנה??? מה היא ציפתה שהיא תגיב לה בחזרה - שכן, ובגלל זה היא צוחקת על זה? בתגובות לאיוונט בפייסבוק? ואם היא עברה תקיפה ולא מרגישה צורך לשתף את זה? ואם היא לא עברה תקיפה ועדיין מרגישה צורך לצחוק על זה - אוקי, אז מה?? על זה צריך לשפד בנאדם ולשפד לו את הקריירה?

הפ' נגד הס'. קבוצת בנות שמחשיבות את עצמן כקדושות מעונות, ומי שלא מתיישר לפי קו המחשבה שלהן, או עונה להן כמו ציפו, שיזכה לקבל תגובות תוקפניות. כנגד קבוצת יוצרות שאוהבות פשוט לצחוק על דברים ומסרבות להתיישר לפי מה שהחברה רוצה, ומצפה.

ואולי זה מה שהכי אהבתי בדיון ההזוי הזה. הסטנדאפיסטיות שלא מוכנות להתקפל ולא יורדות לרמה של הפמיניסטיות.

גילויים נאותים:

*אם היו לי ביצים הייתי מפרסמת את הפוסט הזה בפייסבוק, אבל 1. אין לי 2. אני סומכת על ישראבלוג האפרורי, הנידח והגוסס שהפוסט הזה יישאר עמוק בתוכו ולא יגיע לאחת מהבנות שמעורבת בעניין, אין לי כוח להתנגחויות ולא בשביל זה כתבתי את דעתי, אלא נטו כדי לכתוב את דעתי, כמובן שאפשר להתדיין על זה בשיח כל עוד הוא רלוונטי

*יש מלא תגובות אפשריות לפוסט, אתן יכולות להעמיד אותי על טעותי עם ניסוחים מהפוסט המקורי, אבל כתבתי מזיכרון ויכול להיות באמת שטעיתי בכמה ציטוטים או ניסוחים, מה שמשנה זה המסר העיקרי בעצם.

כמו כן אתן יכולות לא להסכים איתי בכלל, להגיד שאני שובינסטית, שאני לא רגישה, לשאול אותי האם אי פעם עברתי פגיעה מינית בעצמי שאני ככה מרשה לעצמי בחופשיות לכתוב על הנושא? תכתבו מה שבא לכן, אני אבחר אם לענות

*אני מנצלת את הבמה של ישראבלוג לכתוב כזאת דעה לא פופולרית כי אנחנו בתוך בועה חבויה וזה נחמד, אז נא לא להפוך את זה למשהו שזה לא, בואו נשמור עוד קצת על מה שנשאר מחופש הביטוי ברשת חברתית כלשהיא

*הפוסט נכתב בלשון נקבה כי אני מקווה שיום אחד בעתיד כל הדברים הכתובים אי פעם ייכתבו בלשון נקבה בלבד, כזו אני, פמינאצית