
|
| 8/2018
חוף על הנהר הם שאלו אותי אם הייתי באה לפה לבד, האם הייתי כמו כלהשאר גם כן מורידה בגדים ומשתזפת בעירום? האינסטינקט המיידי היה להגיד לא מה פתאום, חבורה של הזויים כאן כל הנודיסטים האלה, ולהמשיך לצוף על הדונאטס המתנפח שמצאתי בנהר. ואחרי כמה רגעים כשחשבתי עם עצמי הבנתי שכן בטח ולמה לא, מי יכיר אותי בחוף על הנהר הנידח הזה, ויש סיבה שכולם, זקנים כצעירים בנים ובנות תופסים כאן איזה עץ איזה שיח איזו אבן פורסים מגבת ומשתזפים ערומים לאור השמש הנדירה. אף אחד לא שופט, מציץ, מצלם, מתפעל או נגעל. את אף אחד לא מעניין מה השני עושה כל עוד השני בטוב שלו ואתה בטוב שלך. אם היית כאן איתי היית צוחק עליהם והייתי משכנעת אותך לשחות איתי עם הזרם לכל אורך הנהר, עד שאחרי כמה ימים היינו נשפכים לאיזה אוקיינוס אחד, ומתחילים לחיות מחדש
| |
|