אתה יודע, רציתי לכתוב לך שהרגשתי ממש בטוחה איתך שם, במסעדה ליד הים. הרגשת בטחון פנימי מושלמת כזו, יש לידי גבר עכשיו שנסע כל הדרך עד אלי מדרום-השרון, שאני מעניינת אותו, שהתאמץ בשבילי. הגבר הזה יודע לכבות שריפות ולחלץ מהריסות ולהציל אנשים, איתו אני יכולה להרגיש בטוחה. הוא חזק ממני וגדול ממני וכיף להתכרבל בתוכו על הספה הדקה במסעדה שעל הדק שליד הים.

אתה יודע, חבל שאנלא יכולה לכתוב את זה כפוסט בנאלי בכלוב כמו שאני רגילה לעשות על כל חוויה שקורת לי, כי הכרנו מהכלוב וזה ירגיש לי קצת לבגוד בך, מההתחלה אמרת לי שאתה אוהב ישירות וצריך ישירות בקשר, ולכתוב עליך מאחורי גבך פוסט שתגלה במקרה שהוא עליך קצת סותר את זה. פה מותר, בפתק שיהפוך לפוסט בישראבלוג, מותר כי זה מאז גיל 12 המקום הבטוח שלי, לא משנה כמה גבר מבחוץ יגרום לי להרגיש בטחון - הכתיבה תמיד היתה תישאר ותהיה המקום המרפא והסודי, אתה יודע עליה כי קראת אותי המון, אבל עדיין למדתי לעולם לא לשים את כל הסודות שלי בידיו של מישהו. תמיד להשאיר משהו לעצמי