אחרי חודשיים, הבחור שהעפתי שלח לי הודעה ארוכה עמוסה בפרטים שמסבירים את מצבו הרגשי העדין ומתנצלת למדי. אין מה להגיד, הוא בהחלט פגע בי הזבל. אבל נזכרת באיחור, הודעה אחת לא מחפה על כלום, ואתה לא רלוונטי כי אתה גר במרכז. אלוהימה ההודעה הזו כלכך לא מתואמת. אחרי חודשיים! אין ספק שמדובר באיזה סבב סליחות כללי שהוא עושה ואני אחת מיני כמה שהוא רואה לנכון להתנצל בפניהן על היחס המשפיל שאליו זכיתי. אימאלה איזה מזל שאני לא במקום הזה כבר. יש אנשים ששולקים אותך רגשית, פשוט שולקים אותך. אין מילה אחרת לתאר. בחודש וחצי של קשר הוא הפך בי וטלטל בי כלכך הרבה דברים שלא ראוי היה שהוא יהפוך ויטלטל.

בעיקר נפגע לי האגו ובעיקר נפגעתי מזה שהוא לא ראה לנכון להתאהב בי. אלו בעיקר שני הדברים. לקחתי את זה נורא קשה ושקעתי בזה; ואז העפתי אותו ולקח לי קצת זמן להתאושש והכל חזר על מקומו בשלום.

ועכשיו הוא נזכר להתנצל על היחס שלו אז? עובר תהליך? לא הצליח להכיל אותי כי התקרבנו? מצטער? לך לישון בקיצור. אתה לא רלוונטי לי כבר. ביי

ואחרי ההודעה המעוררת זעם הזו קרו כמה דברים, קודם כל הבנתי שאני צריכה לחסום אותו למען טובת הכלל והנפש המתאוששת שלי והבנתי שהגיע הזמן לשלוח הודעה שוב לבחור מהטכניון, נפגשנו עד עכשיו פעמיים וכנראה היום ניפגש פעם שלישית. הוא מקסים מאוד, מכבד אותי, נוגע בי בצורה שאני אוהבת, יש לנו שיחות על דברים ברומו של עולם (המלחמה הקרה, תאוריית סדר האחים של אדלר, העבודה שלי והתואר שלו) וגם על דברים מפגרים, הוא מצליח להצחיק אותי כי הוא מוזר בטירוף אבל זה גם קינקי ועושה לי את זה, ואני הולכת ממנו כל פעם בהרגשה טובה - אני חושבת שבהחלט ככה זה צריך להיות. בנוסף הוא גורם לי לא לאכול סרטים לגביו, כי אני יודעת שהוא עסוק מאוד (יותר ממני) בלימודים שלו כי הוא בשיא תקופת המבחנים שלו עכשיו בעוד ששלי נגמרה כבר לפני שבועיים אבל תמיד הטכניון באיחור בדברים האלה, והוא הזמין אותי כמה פעמים כשלא יכלתי או כשהיה לי מאוחר מדי, אני בהחלט מרגישה ממנו חיזור. מה שקצת כן חסר לי זה שיחות בין לבין בוואטסאפ אבל ייתכן מאוד שבאיך שהקשר התחיל פשוט קצת חסמתי את האפשרות לזה ואולי זה השדר שהוא קיבל ממני. איך מתקנים את זה?