התחלתי את העבודה בבית מלון באלפים הצרפתיים השבוע. כאן עד סוף אוגוסט - וזה סוג של גן עדן כמו שמדמיינים אחד כזה. המלון נמצא על פסגה של הר, מוקף פסגות של הרים אחרים. הכל פה מאוד פאנסי-שמאנסי ולוקח כמה ימים לרעיון של להסתובב עם דרס-קודים גם מחוץ לשעות העבודה ותג שם ושפונים אלי בצרפתית כל הזמן, בהתחלה הכל היה סופר מוזר, עכשיו אני מתחילה להנות מזה.

המזג אוויר מושלם. האנשים שאיתי נהדרים (גם הישראלים גם הצרפתים).

בימים הראשונים הייתי סופר לחוצה כי התחלתי במקביל תהליך עם חברת ייעוץ לאפליקיישנז לתואר שני - והפסקתי קצת אחרי שהתחלתי כי הבנתי שאנלא רוצה אותם.

ירדתי מארהב, מאוקספורד-קיימברידג', מאנגליה באופן כללי, כרגע אני מכוונת לאירופה בדגש על הולנד, ואני חושבת שכדי להתקבל לשם לא אצטרך לשלם ככ הרבה כסף לחברת ייעוץ חיצונית. פשוט אעשה את זה בעצמי.

אני בכל מקרה צריכה לעבור IELTS בציון טוב. אז התחלתי להתכונן גם לזה עי לוז יומי שוב (ממש כמו בימי הלמידה לפסיכומטרי) שכל יום כולל צפיה סרטון בלי כתוביות, שמיעת פודקאסט, קריאת מאמר, קריאת עמודים מספר.

גיליתי שסרטוני יוטיוב של ג'ורדן פיטרסון שפעם הייתי חייבת כתוביות ולהאט אותו מדבר כדי להבין מה הוא אומר, אני היום יכולה לראות בקצב רגיל, בלי כתוביות, ולהבין כל מילה ממה שהוא אומר.

התחלתי גם לשמוע פודקאסט יומי של הBBC, קצת יותר קשה להבנה כי האנגלית בהחלט מאתגרת אבל זו כל המטרה שלי, לשמוע חצי שעה יום יום ולהשתפר.

חזרתי לקרוא ספרים באנגלית. גם זה יותר שוטף וזורם לי מלפני שנה, שנתיים, שלוש.

בתואר קראתי המון באנגלית ואולי בגלל זה השתפרתי ככה אבל לIELTS אצטרך ללמוד באופן ממוקד ביותר בכל מקרה.

אצטרך גם להתכונן באופן ספציפי לחלק של הדיבור והכתיבה בIELTS ואין לי מושג איך אני הולכת לעשות את זה. אני לא רוצה לשלם שוב לקורס או למורה פרטי כי אני לא חושבת שאני צריכה, פיתחתי כישורים אוטודידקטיים טובים וגם יכולות תכנון לוז בכל השנים האחרונות, אני רק צריכה שמישהו יעבור לי על הדברים שאכתוב ואעשה ולדבר עם מישהו כדי להשתפר - ואין לי מושג איך לעשות את זה בנתיים, אבל זה יכול לחכות.

אני עושה את הכל איכשהו בין המשמרות שלי כאן, זה לא כזה פשוט כי מבחינת המלון גם כשאני בהפסקה הם יכולים לקרוא לאיזה שיחה דחופה או למשוך לי קצת את המשמרת,

בערב-לילה גם אם אני לא במשמרת מצופה ממני להתמנגל עם האורחים ולרקוד לפחות בהתחלה של הריקודים (יש כל ערב הרקדות ודיג'יי,)

הישראלים האחרים כצפוי מאוד בראש של לשתות עד מוות כל ערב ואני כרגיל פחות בראש הזה, 

למרות שאתמול הרשתי לעצמי להשתחרר קצת ולקולגה שלי להזמין לי יחד עם אורח (אנחנו לא יכולים להזמין לבד מהבר בגלל שאנחנו עובדים, אז תלויים בלהתחבב על אורחים שיזמינו אותנו, מה שלרוב אין לי כוח לעשות) משהו שנקרא - מריאטה? מין ליקר שקדים כזה מתוק אדום טעים בטירוף.

נהייתי כבדה ברמות מבחינת שתיה אבל לא אכפת לי, אין לי ממש סיבה לשנות את זה.

בקיצור זה הלוז עד סוף אוגוסט.

אחכ חוזרת לבאזל, למשפחה: ושם חייבת לסיים את העבודת גמר כבר, ולהבין מה קורה לעזזל עם הסמינר בפסיכולוגיה, המנחה שלנו נעלם כאילו בלעה אותו האדמה, לא עונה למיילים. פשוט התפוגג.

אנחנו שוקלות לערב גורמים מקצועיים מהאוניברסיטה אבל מי יענה לנו עכשיו בחופשת קיץ.

איזה חוסר אונים מעצבן, רק בגלל שבחרתי במקרה את הקורס שהכי פחות נכון היה לבחור אותו לסמינריונית.

אבל זה יסתדר בסוף כי זה חייב, ואולי בשנה הבאה אעבור לגור בהולנד, שזאת ארץ שהיא קצת אני, תמיד היתה, ובביקורים בה תמיד מצאתי את עצמי, אם הם ירצו אותי שם לתואר שאני רוצה שם, ואם לא נצטרך להחליט על מסלול אחר.