לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים



Avatarכינוי: 

מין: נקבה

תמונה




קוראים אותי

מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    אוקטובר 2012    >>
אבגדהוש
 123456
78910111213
14151617181920
21222324252627
28293031   

 
הבלוג חבר בטבעות:
 
10/2012

מה זה סיפוק אכזרי


זה להכנס עצבנית וצרודה ועייפה עם יובש מטורף בגרון לחנות של Yellow הראשונה שאני רואה בדרך חזרה הביתה.

אני אחרי ליטר בירה ועוד שני שוטים של איזה משהו מוזר וכחול, ואני רק רוצה לקנות מים תפוח, לגמור אותם בשלוק, לתת גז מפה ולנסוע הכי מהר שאפשר הביתה ופשוט לישון.

 

באמצע הדרך למקררי שתיה אני קולטת מי העובד שבא לקראתי עכשיו לבדוק מה אני צריכה, זה הערס, כן כן, הוא ולא אחר, זה פאקינג הערס שמזהה אותי בשניה וסוקר כאילו בלי שאני אשים לב את הגוף שלי (יש לציין שכבר לא היה אכפת לי מכלום מרוב עצבים כך שחצי מהחזייה שלי הייתה בחוץ והאיפור נמרח לגמריי והקסדה שהייתה לי ביד הטלטלה ופגעה בכל מיני מדפים של ממתקים וצ'יפסים ודברים שמוכרים בחנויות האלה של הדלק)

 

"איזה בלאגן את עושה לי פה" הוא זורק לעברי בטון הזה שלו שכבר הספקתי לשכוח, הוא נעמד לידי אבל אני כבר מתרחקת משם עם הבקבוק ביד.

הוא מסדר את מה שהפלתי ("זאת לא הייתי אני, זה היה כאן לפניי" ואני באמת לא זוכרת שהפלתי משהו, אבל סבבה)

ועושה סיבוב לקופה.

 

אני מסתכלת עליו מאחורה. הוא גבוה ורזה וכהה והפנים שלו מחוטטות ומכוערות

ואני לא מאמינה שהזדיינתי איתו פאקינג פעמיים יום אחר יום.

ושזה קרה לפני בסך הכל... רגע, הנשף היה בתחילת יולי, אוגוסט ספטמבר אוקטובר נובמבר. כמעט 4 חודשים.

"בואי בואי לפה" הוא הלך לקופה הכי רחוקה ממני, זאת שקרובה לחלון הענק.

אני הולכת אליו לאט בכוונה, קולטת את המבטים שהוא זורק לחלון, איפה שהאיקסמקס הסקסי שלי חונה בחוץ, ואי אפשר לפספס את הקנאה, את הכמיהה, את השאלה, את הבלבול, את החוסר מודעות שמחרפן אותו, במבטים האלה שלו, שנזרקים עליי ועל האופנוע לסרוגין.

אני מביאה לו מטבע של 10.

 

"מאיפה את חוזרת"

"לאיפה את הולכת"

"למה את עצבנית"

זורק שאלות כאילו בדרך אגב אבל הוא בסך הכל מנסה להבין למה לא התקשרתי אליו מאז הסקס האחרון אפילו שאמרתי לו שהוא היה אחלה לגמריי ושאני אתקשר אליו שוב ואולי יש מצב לשלישייה עם החבר הכי טוב שלו.

אני עונה לו  בתשובות קצרות. מסיבה. הביתה. ככה.

לא מסתכלת עליו לא מעניין לי את קצה הביצה השמאלית מה הוא חושב ומה הוא מרגיש. רוצה רק לעוף משם ואני שמחה לגלות שלא נקשרתי בגרוש שיש לי את היכולת, לא להקשר לכל מי שאני שוכבת איתו, זה כיף וטוב ומחזק אותי

 

הוא ממלמל משהו

"מה?"

"שאלתי אם את רוצה אותי שתיים בעשר"

"לא" ואני אפילו לא מנסה להבין מה זה אומר.

"בטוחה?"

"כן"

"את החלטית היום"

הולכת ליציאה אחרי שסוף סוף הביא לי את העודף.

"חכי רגע בואי תרגעי קצת"

"לא"

"נו בואי נשב על סגריה או משהו"

"לא רוצה"

 

יוצאת

עולה על אופנוע. מסיימת את הבקבוק ב5 שניות וקולעת לפח הקרוב

קולטת את המבט שלו מהחלון, הטמבל הזה, המפגר הזה, מגיע לו, אני שואבת סיפוק אכזרי מהעובדה שכן הוא שואל מה קרה לי , וכן הוא רוצה אותי עדיין, וכן אכפת לו וכן הוא מקנא וכן הוא משתוקק וזה טוב לי וכיף לי ככה הנה סוף סוף אני בצד השני של המתרס הנה אני לא זאת שנפגעת סוף סוף אני אפילו הפוגעת

ואתם יודעים מה? אין בזה שום דבר רע.

נכתב על ידי , 31/10/2012 22:29  
19 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של מרמוז מלך הקופים ב-4/11/2012 23:56
 



בקרים כאלה


זה מהימים האלה שאני מתעוררת ב5 בבוקר ולא משנה מה אני אעשה, אין שום דבר שיגרום לי להצליח לחזור לישון.

אז אני קמה, עולה על בגדי ריצה ועושה סיבוב של 5 קילומטר למרות שאני יודעת שזה לא בריא אחרי 3 שעות שינה ובלי שאכלתי כלום כבר כמה שעות.

חוזרת, ואני עדיין אנרגטית כמו שד, אז לוקחת את שתי הכלבות לטיול ארוך.

בזמן האחרון המקום הקבוע שלי בבקרים זה אתר בנייה ענק וחולי. בקרוב יבנו שם בנייניי יוקרה אבל עכשיו אין שם כלום חוץ מאיזה 10 דונם של חול וגבעות ובורות ענקיים. 

סופה וג'לי, הסאלוקי והקוקר ספנייאל שלי חולות על טיולים ארוכים. איך שאנחנו מגיעים לשם סופה ישר משתגעת, אני מתירה את החגורה שלה והיא מתחילה בריצות הקריזה שלה. במשך דקות ארוכות היא פשוט רצה בשיא המהירות בכל השטח הלוך חזור, בעיגולים, משמיעה קול שדומה לפרסות של סוס בכל פעם שהיא מתקרבת אלינו. ג'לי סתם שמחה ומתחרפנת לידי על החול, מתגלגלת על הגב ומתחככת בי, מדי פעם נובחת על סופה מרוב התרגשות.

ואני מסתכלת על האתר בניה העצום והריק ומין בועה גדולה של רוגע ושלווה ואמיתיות עולה וממלאת אותי במשהו שכמעט דומה לאושר.

 

(וגם העובדה שאני חוזרת הביתה וליד שתי המכוניות של ההורים עומד לו כבר מאתמול החתיך החדש שלי, 22 כוח סוס, 250 סמ"ק, שחור מבריק ומהמם, והידיעה שאם בא לי אני יכולה פשוט לעלות עליו ולרכב לאילת, לחרמון, ושבאמת הכל הלך חלק והוא פה עכשיו ושום דבר לא השתבש, אין דברים כאלה ואי אפשר להסביר פשוט אי אפשר)

 

אחרי בקרים כאלה אני יודעת שהולך להיות יום פשוט טוב. 

נכתב על ידי , 30/10/2012 06:24  
33 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   1 הפניות לכאן   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של סתם עוד פנטזיה. ב-2/11/2012 01:14
 



לקח לי 3 חודשים לעכל (18+, זהירות)


זה התחיל מלשכב על המחצלת, בין שלושתם, לנרגל בכמויות ולדבר על דברים לא מעניינים, ואחרי כמה זמן

מתקרבת ממש לאט אל הראשון

מתקרבת

ליטופים התחילו (מתי?)

האחד נועז יותר מהשני. והשלישי לא מעז בכלל רק מלטף בקטנה ככה

איזה יד מזדחלת מתחת לבגדים ואני כבר

כן מחורמנת לא רוצה כן מוכנה אבל לא בא לי

ופתאום איכשהו נשיקה.

איתו, ואז איתו, ואז איתו, ברצף

מפשיט אותי כשהשני מנשק והשלישי משחק לי בכוס מתחת למכנסיים

ואיך אומרים לא איך אומרים לא

איך אומרים תפסיק, לא בא לי, בא לי סתם לשכב עליכם ככה עם בגדים ולהקשיב לדאבסטפ ולעשן

בא לי סתם לבהות בכוכבים ולדבר על קעקועים סקסיים ולא לעשות כלום

בא לי להרגיש בטוחה ובטחון ושתכבדו באמת, לא תכבדו עאלק

אבל הוא מנשק

הוא מנשק והוא עושה את זה טוב ואני זורמת כי איך אומרים די כשלא באמת רוצים די?

והשני מלטף וזה נעים כלכך נעים כלכך תמשיך מתחת לבגדים מכוונת אז אם את מכוונת איך הם ידעו שאת לא רוצה?

ואם את רוצה אז איך את תדעי שאת לא רוצה?

והשלישי עושה לי ביד במרץ וכן נעים לי אני לא יכולה להכחיש פשוט תמשיך עם זה אבל לא עד הסוף כאילו עם בגדים זה סבבה ו

אף אחד לא מעז להפשיט אותי.

"הכל אני צריכה לעשות בעצמי בבית הזה?!" לא מבינים את הבדיחה. אז מורידה את הגופיה וגם את החזיה זה אומר משהו? זה אומר רק שאני רוצה שיהיה לי נוח!

ליטופים ואיזה ציצי יפה. ואיזה גוף מושלם.

"בונא מה את לא אוכלת תגידי? מה זה הגוף הזה אלוהים ישמור"

"אני דווקא אוכלת המון. זה פשוט ריצות וכאלה"

עומדת והם כבר כולם מסתכלים ומעריצים ומשפשפים לעצמם במרץ (מתי המכנסיים שלהם הספיקו לרדת?)

הולכת להשתין.

חוזרת.

אם אני כבר פה אז..

דוחפת את הזין שלו לפה שלי.

עושה מה שאני יודעת בצורה הכי טובה שאני יודעת

כי כל דבר שאני עושה אני עושה עד הסוף גם אם זה אומר לבלוע

"באמת בתחת את לא אוהבת ולבלוע את כן?!"

ואיך אומרים, אין לי ברירה אחרת?

ואיך אומרים, אני פרפקטיוניסטית כזאת,

ואיך אומרים, טוב אין לי דרך אחרת לצאת מהמצב הזה?

אפילו מי שהיה הכי חתיך שם היה ממש נמוך.

הוא אומר שהשפרצתי וזה היה ממש מגניב.

ואפילו לא הרגשתי את זה.

מתישהו מתחילה לזיין את השקרן (שקרן כי חשבתי שהוא דובי והסתבר שהוא לא.)

לא עומד לו המסכן.

אז מוצצת.

מוצצת כי רוצה שיהיה לו טוב.

תמיד שיהיה לך יותר טוב מאשר לי עכשיו, כי לי לא מגיע. למה?.. ככה. אל תנסה להבין. לי פשוט לא מגיע.

אז כן.

והוא טוען שקיבל אורגזמה בלי שהוא גמר(..?) אוקי אז לא רק בנות מזייפות אורגזמה מסתבר.

כלכך מתבייש בגוף שלו רק שאני יודעת להתמודד עם זה והוא לא.

והשלישי מעמיד אותי על ארבע. כן זה מחרמן. התחרמנתי. זה כמו הגנג-בנג בפורנו ממש

"אני רוצה כמו בפורנו! שתזיין אותי ואני אמצוץ לו"

מתחיל לזיין אותי חזק ואני מוצצת לראשון בנתיים. הזין שלו קטן אז זה קל.

אבל זה שמזיין ממש לא יודע מה הוא עושה

"תקשיב נשמה זה כואב רצח, תעדן קצת"

והוא מעדן ואני גונחת ואי אפשר גם למצוץ וגם לגנוח לא כל הבנות יודעות לעשות שני דברים בבת אחת. אז הוא עושה ביד ומסתכל

והוא יוצא ממני ונשכב ועושה ביד ומסתכל

שלושתם עושים ביד ומסתכלים

"מחרמן אותך מאמי?"

"היה יותר מחרמן אותי אם הייתם מוצצים לעצמכם. הייתי פעם עם מישהו שידע למצוץ לעצמו"

מתישהו נעמד אז "תבלעי!"

"את באמת בולעת?" לא יכולה לענות מלא לי בפה.

כן.

אוקי.

השני כבר לא מתפקד.

והשלישי גם איכשהו (שכחתי כבר מה עשיתי לו, אמ, הוא גמר בתוכי או..?)

נגמר.

מחבקת את הדובי השקרן. רוצה רק לישון כאן על המחצלת.

הם שלושתם מדברים בניהם בקולות שקטים וצוחקים והדובי מחבק אותי בחזרה

"איך היה מתאים לי כפיות עכשיו יואו.. אולי תבואי לישון אצלי.."

אני צריכה לקום לעבודה עוד שעתיים אז לא.

נגמר.

לא יודעת מה לעשות עם עצמי נכנסת לאוטו...

פורקים את הנרגילה והמחצלת והכל.

נסיעה חזרה ואני נשענת על הראשון שיושב לידי ומלטף, יושב ומלטף וזה כל מה שהיה צריך לקרות מלכתכילה זה כל מה שחיפשתי בכלל.

מהר מדי זה נגמר ומהר מדי זה קרה ומהר מדי זה התחיל.

לילה שלם הייתי איתם.

מלכה שלהם סוג של. כיבדו אותי סוג של. איזה.

לא מלכה ולא כיבדו ולא נעליים.

 

ולמרות הכל אני לא מצטערת על כלום.

נכתב על ידי , 25/10/2012 22:59  
44 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   1 הפניות לכאן   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של משה ב-8/11/2012 01:38
 



לדף הבא
דפים:  

95,664
הבלוג משוייך לקטגוריות: משוגעים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לסתם עוד פנטזיה. אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על סתם עוד פנטזיה. ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2026 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)