אבא שלי החורג קצת דפוק. אבא שלי הביולוגי קצת יותר דפוק ממנו (הוא מאושפז באברבנאל כבר תקופה וזה פחות נורא ממה שזה נשמע) בכלופן, אבאחורג מספיק דפוק כדי להגיע לארץ בלי להגיד לי עוד ביום חמישי, ולהתקשר אלי היום, ביודעו שאני טסה לברלין מחר לשבוע, כדי להציע לי להפגש איתו לקפה בנתבג.
אבא שלי החורג גם לא יודע לקבל ביקורת אז לא שאלתי אותו למה הוא לא חשב להגיד לי לפני זה שהוא בא לארץ ואולי היינו נפגשים לפני ואולי הוא היה אפילו בא לבקר אותי בדירה והכל. לא משנה. אני רגילה לזה שהוא לפעמים עושה דברים מוזרים. מפה לשם סיפרתי לו על מר בחור החדש. ואני קצת פסימית לגביו כי להרגשתי ההתלהבות ההתחלתית שלו ממני שכחה מאוד ואני מאוד רגישה לניואנסים וכשמישהו כבר לא מעוניין בך כמו בהתחלה זה קצת יכול להעליב לפעמים ואני מאוד רגישה לדברים כמו התמדה, התעניינות כנה, הקשבה.
מצד שני הוא בא עד אלי היום בחורף בגשם של הישמור כל הדרך מהמרכז על כביש החוף. עד אלי כדי לראות אותי (ולשכב איתי,) שעתיים בערך שהיינו יחד. ואז הלך.
אז סיפרתי לאבאחורג על זה שהוא הגיע אבל למרות זאת אנלא חושבת שאנחנו נקח את זה לכיוון רציני. ואבא חורג אמר לי להפסיק לדאוג ולחשוב יותר מדי ולחיות את הרגע. וכשמישהו נוסע אליך בגשם כדי לראות אותך לשעתיים זה אומר הרבה
אז אני לא בדיוק מסכימה איתו, ואני לא יודעת אם זה אומר הרבה. מנסיוני העשיר בנים יסכימו לעשות הרבה בשביל סקס. ולנסוע בגשם זה לא הדבר הכי חריג שאפשר לעשות.
אני פשוט חיכיתי לו בבית ולא באמת האמנתי שהוא יבוא אבל הדלקתי ליתר בטחון את הנורות הצבעוניות ואת החימום והחלפתי מצעים והרתחתי מים בקומקום וניקיתי ממש. בסוף הוא אכן בא ולמען האמת ממש נעים לי איתו.
הגוף שלו גדול ונעים בדיוק במידה שאני אוהבת והחזה שלו רחב וכיף לי להצטנף עליו כמו שחתול מצטנף על הבעלים שלו. והזקן שלו בדיוק נעים במידה הנכונה והידיים שלו נעימות נורא בדרך שהן נוגעות. אני מרגישה איתו בטחון תהומי ושלווה ועוד הרבה דברים נעימים. ויש בי תקווה קלושה שנקח את היחסים האלו למשהו שהוא מעבר להפגש בבתים אחד של השני. ולמען האמת בהתחלה יצאנו לדייטים בחוץ, בקיצור זה מרגיש לי שזה די בידיים שלי לאן זה יילך. כשאני אחזור מברלין אחשוב על זה
המזוודה בסלון ריקה וכל הבגדים שאני צריכה לארוז מעורבבים לי על המיטה. אין לי ממש כוח לנסיעה הזו ואנלא יודעת למה, שבוע בברלין בנובמבר אמור להיות ממש מגניב. אני נורא משתוקקת לשגרה ולהרגשתי זה יוציא אותי ממנה. וגם אין לי כוח שיהיה לי קר כל הזמן, וללכת יותר מדי. הייתי נשארת פה בכיף השבוע, בדירה החמימה שלי עם הנוף שאני אוהבת והחורף שמתחיל. אני צריכה לקנות חליפת גלישה כדי שאוכל לגלוש עכשיו. רצתי הבוקר 6 קילומטר והייתי מאושרת.
אלו הדברים כפי שהם