לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים



Avatarכינוי: 

מין: נקבה

תמונה




קוראים אותי

מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    נובמבר 2021    >>
אבגדהוש
 123456
78910111213
14151617181920
21222324252627
282930    

 
הבלוג חבר בטבעות:
 
11/2021

האם את אמנית


כל יום הלכתי בממוצע 10 קילומטר. בגלל שנסעתי בלי תכניות הימים שלי היו פנויים ובערבים הצטרפתי לאח שלי: לארוחת ערב עם חברים שלו או לג'אם או להופעה או לבר. לאורך הימים, במקום לקחת את הרכבת התחתית החלטתי לעשות טיולים בלתי נגמרים וכלכך נהנתי מזה: מלשוטט, מהמוזיקה באזניים, מלהסתכל על הנוף. הבניינים הגבוהים עם הצורות המשורטטות על החלונות, העצים הערומים, אווירה של חורף. 
והכל סבב מאוד סביב אמנות. באחת המסיבות אחד החברים של אח שלי שאל אותי כשאלת הכרות: האם את אמנית? כאילו שזו השאלה הכי לגיטימית בעולם לשאול אדם אחר כשפוגשים אותו, לפני ששואלים במה אתה עובד או מה אתה לומד.
באותו רגע ביטלתי את זה ואמרתי, ממש לא, אני לומדת פסיכולוגיה ועובדת בx. אבל בלב חשבתי, בתור מישהי שמציירת קצת, ומנגנת קצת, ושרה קצת (לעצמי!!! רק לעצמי) ומעריכה מוזיקה קלאסית וג'אז ורוק ישן ונעים, ומעריצה קשות את רוזה לוקסמבורג והמהפכות הכושלות שלה, ויכולה לקרוא את שירות לאה גולדברג ורחל לנצח נצחים, יש לי נפש שמאוד רוצה אמנות וכמהה לאמנות ומשתוקקת לה, אבל אולי במסגרת שאני נמצאת בה כעת זה פחות מקובל ולכן אני צריכה והתרגלתי להדחיק את זה או להפוך את זה למשהו מאוד פרטי (ואף אנונימי)
אבל שם במשך כל השבוע שהסתובבתי וכל החברים של אח שלי והמקומות שהייתי בהם, היתה לזה לגיטמציה. זה גרם לי להרהר קצת במסלול חיים שבחרתי לעצמי. 
 
ובכל זאת, שומדבר שומדבר בעולם לא יכול להחליף את הריח של הבית שלי. נכנסתי לדירה עם המזוודה והתיקים והריח הטוב הכה בי, הריח שאני אוהבת, שלא הרחתי שבוע, שהוא רק שלי ושל המקום שאני גרה בו ומרגישה בו בבית, ואין אותו באף מקום אחר בעולם. 
נכתב על ידי , 28/11/2021 20:59  
2 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של נסטור מאכנו ב-29/11/2021 14:37
 



אלו הדברים כפי שהם


אבא שלי החורג קצת דפוק. אבא שלי הביולוגי קצת יותר דפוק ממנו (הוא מאושפז באברבנאל כבר תקופה וזה פחות נורא ממה שזה נשמע) בכלופן, אבאחורג מספיק דפוק כדי להגיע לארץ בלי להגיד לי עוד ביום חמישי, ולהתקשר אלי היום, ביודעו שאני טסה לברלין מחר לשבוע, כדי להציע לי להפגש איתו לקפה בנתבג.

 

אבא שלי החורג גם לא יודע לקבל ביקורת אז לא שאלתי אותו למה הוא לא חשב להגיד לי לפני זה שהוא בא לארץ ואולי היינו נפגשים לפני ואולי הוא היה אפילו בא לבקר אותי בדירה והכל. לא משנה. אני רגילה לזה שהוא לפעמים עושה דברים מוזרים. מפה לשם סיפרתי לו על מר בחור החדש. ואני קצת פסימית לגביו כי להרגשתי ההתלהבות ההתחלתית שלו ממני שכחה מאוד ואני מאוד רגישה לניואנסים וכשמישהו כבר לא מעוניין בך כמו בהתחלה זה קצת יכול להעליב לפעמים ואני מאוד רגישה לדברים כמו התמדה, התעניינות כנה, הקשבה. 

 

מצד שני הוא בא עד אלי היום בחורף בגשם של הישמור כל הדרך מהמרכז על כביש החוף. עד אלי כדי לראות אותי (ולשכב איתי,) שעתיים בערך שהיינו יחד. ואז הלך.

 

אז סיפרתי לאבאחורג על זה שהוא הגיע אבל למרות זאת אנלא חושבת שאנחנו נקח את זה לכיוון רציני. ואבא חורג אמר לי להפסיק לדאוג ולחשוב יותר מדי ולחיות את הרגע. וכשמישהו נוסע אליך בגשם כדי לראות אותך לשעתיים זה אומר הרבה

 

 

אז אני לא בדיוק מסכימה איתו, ואני לא יודעת אם זה אומר הרבה. מנסיוני העשיר בנים יסכימו לעשות הרבה בשביל סקס. ולנסוע בגשם זה לא הדבר הכי חריג שאפשר לעשות. 

 

אני פשוט חיכיתי לו בבית ולא באמת האמנתי שהוא יבוא אבל הדלקתי ליתר בטחון את הנורות הצבעוניות ואת החימום והחלפתי מצעים והרתחתי מים בקומקום וניקיתי ממש. בסוף הוא אכן בא ולמען האמת ממש נעים לי איתו.

הגוף שלו גדול ונעים בדיוק במידה שאני אוהבת והחזה שלו רחב וכיף לי להצטנף עליו כמו שחתול מצטנף על הבעלים שלו. והזקן שלו בדיוק נעים במידה הנכונה והידיים שלו נעימות נורא בדרך שהן נוגעות. אני מרגישה איתו בטחון תהומי ושלווה ועוד הרבה דברים נעימים. ויש בי תקווה קלושה שנקח את היחסים האלו למשהו שהוא מעבר להפגש בבתים אחד של השני. ולמען האמת בהתחלה יצאנו לדייטים בחוץ, בקיצור זה מרגיש לי שזה די בידיים שלי לאן זה יילך. כשאני אחזור מברלין אחשוב על זה

 

המזוודה בסלון ריקה וכל הבגדים שאני צריכה לארוז מעורבבים לי על המיטה. אין לי ממש כוח לנסיעה הזו ואנלא יודעת למה, שבוע בברלין בנובמבר אמור להיות ממש מגניב. אני נורא משתוקקת לשגרה ולהרגשתי זה יוציא אותי ממנה. וגם אין לי כוח שיהיה לי קר כל הזמן, וללכת יותר מדי. הייתי נשארת פה בכיף השבוע, בדירה החמימה שלי עם הנוף שאני אוהבת והחורף שמתחיל. אני צריכה לקנות חליפת גלישה כדי שאוכל לגלוש עכשיו. רצתי הבוקר 6 קילומטר והייתי מאושרת.

 

אלו הדברים כפי שהם

נכתב על ידי , 20/11/2021 21:27  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



מה עושים


מה עושים כשלא יודעים איך לדבר? להגיד... מה אני רוצה בכלל להגיד? תמשיך לשלוח לי הודעות לחזר אחריי. אני בעצם מאוד הייתי רוצה שתבוא אלי היום ואם לא היום אז ביום שלישי. בבקשה תבוא. אני מתגעגעת אליך
אני מרגישה לידך משהו אחר: בטחון תהומי ומובהק. שלווה. שאני נמצאת בידיים טובות שאני יכולה להתכרבל בתוכן ולישון לנצח. אני מרגישה כלכך כלכך מוגנת.. כמו שהיה לי חסר. נורא חסר. היו לילות נוראיים של לבד. לא פחדתי בהם. פשוט הרגשתי לבד
ואיתך יש הגנה תמידית. 24/7
זה לא רק ההגנה.. אני ממש נמשכת אליך
ועוד כמה דברים
אני רוצה לדעת שאתה רציני כלפיי ושאתה באמת רוצה ומתכוון שזה ימשיך, כמו שאני רוצה ומתכוונת. אני למען אמת לא ממש יודעת מה אתה חושב עליי.
ואם עדין בא לך. זה מחרפן אותי
ואני מרגישה לבד עכשיו. היה יום מלא וכתבתי הרבה סיפור שאני ממשיכה אותו וניצלתי כראוי. ועכשיו כמו שמיכה רטובה וכבדה זה נוחת עלי ועוטף אותי ואני לא רוצה להרגיש ככה. הלילה בכלל עוד לא התחיל וכבר חושך. אני אראה איזו סדרה וזה יעבור ואפסיק לכעוס על עצמי שאני מבזבזת את הזמן. כתבתי הרבה והגשתי מטלות ולמדתי עוד יצירה. אנלא רוצה להרגיש ככה
משקל כבד שלוחץ עלי ואין ממש לאן ללכת
נכתב על ידי , 13/11/2021 19:51  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



לדף הבא
דפים:  

95,492
הבלוג משוייך לקטגוריות: משוגעים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לסתם עוד פנטזיה. אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על סתם עוד פנטזיה. ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)