הבית שלו מבחוץ... בחור בלי חולצה יושב ומעשן מביט בי, אולי אבא שלו, אולי הבוס שלו. גזיה מאולתרת בחוץ עם סירים ריקים, שקיות זבל בצד מחכות שיקחו אותן, בגדים תלויים על חוטים מאולתרים... ואן, עוד קטנוע, בטון מלוכלך, ומלא עצים. בית פיליפיני מקומי. את זה רציתי. זה בדיוק מה שרציתי.

הגענו אליו על הקטנוע שלו. הקטנוע דלף דלק, ובאמצע הנסיעה היינו צריכים לעצור והוא היה צריך לדחוף את היד שלו לשם כדי לסתום שם איזה משהו, אחרי זה אמר לי, סורי שאין ליד שלי ריח טוב עכשיו, היא מסריחה מדלק,

ואמרתי לו את האמת, לא אכפת לי, רק בוא נגיע לבית שלך כבר, הכל טוב.

הכי חתיך באי שראיתי

אמיתי אבל

כבר כמה פעמים במסיבות. עשיתי לו עיניים ולא תמיד הוא החזיר

אבל בשישי האחרון (היה ערב שנגמר עם איזה ישראלי בכלל אבל אני אכתוב על זה בפעם אחרת) הוא היה בבר ודיברנו מלא על קייטים והוא אמר לי לבוא למסיבה של אתמול כי הוא יתקלט היפהופ

ואני אוהבת לרקוד היפהופ. וחשבתי שאולי - רק אולי - כאילו, ממתי בנים שאני רוצה מהחיים האמיתיים נגישים וזמינים אלי, ממתי זה קורה? שכחתי כבר איך מפלרטטים בכלל, והכל. שכחתי איך עושים דברים מחוץ לטינדר. שכחתי איך מדברים בשפה שכל הצורות בה אומרות אני רוצה אותך - וכשזה באמת קורה -

אז אתמול יצאתי למסיבת היפהופ. הגעתי לבד אבל פגשתי בדרך 2 זוגות ישראלים שאני מכירה והם התלוו אלי אבל היו כבדים של החיים ומהר מאוד דרכינו נפרדו. כשהגעתי למסיבה וידאתי שהוא שם לב שאני שם - מבט, חיוך, cheers באוויר. אלוהים כמה חתיך הוא. גופיה שחורה, שרירים של מתאגרף, שיער שחור, גובה, גדול, מה שאני צריכה. כל מה שאני צריכה. 

ולא יודעת מה יהיה. ומתחילה לרקוד עם איזה הולנדי גבוה וזה מזכיר לי נורא את ההולנדים מהערב המטורף ההוא בבלגיה לפני חודש (לא כתבתי על זה פה?) ההולנדי חמוד אבל לא בדיוק שם ולא בדיוק עד הסוף

ואני רוקדת ביד עם הבירה שהוא הזמין לי ומתקרבת לעמדת דיג'יי שוב מוצאת שם שלוש שותפות לריקוד

והמוזיקה טובה יותר ממה שאפשר להגיד ובדיוק הטעם שלי

בדיוק אז מגיע האוסטרלי. איזה בחור שנתן לי עוקב באינסטגרם ומאז דיברנו וגם נפגשנו על החוף כמה פעמים

בקיצור האוסטרלי מדבר עם בנות אחרות ואני בשלי עם החברות שלי וכל כמה זמן הוא עובר לידי ונתקע בי בכוונה ומחייך אלי

מהר מאוד אנחנו מתחילים לרקוד

איך אפשר לכתוב ריקוד... אי אפשר. אני צמודה אליו והוא אלי ומתרחקים ומתקרבים והוא חתיך נורא עם אלף קעקועים ונגיעות וכמעט נשיקה ושוב כמעט נשיקה ושוב מרחק ושוב צמודים והחברות שלי מהצד שרקדו איתי קודם קוראות "אוווו" בכל פעם שאיזה מוב משוכלל קורה ואני יודעת שכל המועדון מסתכל עלינו 

וכל כך טוב לי עם זה. זה יותר טוב משיר של פעם. זה אחר.... כי עכשיו אני בוחרת. כי אני בוחרת

אז האוסטרלי רוצה אותי בטירוף אבל אני לא רוצה להתנשק איתו מהסיבה הפשוטה שאני יודעת שהדיג'יי מסתכל עלינו כל הזמן והאוסטרלי שיכור נורא ולסיים איתו את הערב יכול להיות לי פחות כיף מאשר עם הדיג'יי אז אני משאירה אותו על אש קטנה כל הערב

ככה

עד ש

הדיג'יי ניגש אלי בהפסקה שלו באמצע אחד השירים ואומר לי לבוא איתו אחרכך לקלאב מסוים (שכולם תמיד ממשיכים אליו אחרי המסיבה בבר הזה) ואני יודעת שאני אבוא למרות שלא תכננתי

ובקלאב ההוא הוא מזמין לי בירה ויותר מתקרב ואנחנו רוקדים קצת אבל המוזיקה יותר מיינסטרים פחות היפהופ ואנחנו פחות נהנים מהריקוד ואני פתאום קולטת כמה אני עייפה ואומרת לו שבוא נילך לשבת

יודעת שזה יקדם

וזה בהחלט מקדם

מפנים לנו ספה איפשהו ואני יודעת שכל הקלאב הזה מכיר אותו וכנראה גם מזהה אותי עם הצמות כי אני מסתובבת פה כמו איזה טווסית כבר חודש, עפה על עצמי עם צמות בלונדיניות עד התחת

בקיצור

על הספה יותר מתקרבים ומתלטפים וכיף לי איתו נורא. ומתנשקים וכיף לי נורא. והכל טוב ומרגיש נכון ובדיוק זה ואני גם שמחה על ההישג הקטן הזה שלי

לא כבשתי בנים הרבה זמן והנה זה חוזר לקרות שוב והוא חמוד מעבר שאפשר להגיד, וכשהוא מציע לי לבוא אליו הביתה ברור לי שזה יקרה

ברור לי

ואני מסוקרנת נורא לדעת איך זה. להיות עם מקומי. להיות בבית של מקומי. לראות איפה הוא חי. להרגיש איך זה

פיליפיני אבל נורא אינטרנשיונל כזה. קשה להסביר

והוא לקח אותי על הקטנוע עם הדלק שדולף והגענו לחזית הבית וראיתי את כל הלכלוך והפשטות והבלאגאן ובלב הרגשתי שאני נמצאת בבית ובמקום הנכון כי ככה הוא מראה לי אותו בלי התנצלויות ובלי מבוכה ועל מה יש להתבייש בכלל ובמה אני יותר טובה ממנו אם בכלל (אני לא)

נכנסים לדירה שלו. ההורדת מים בשירותים לא עובדת. אז אחרי כל פיפי אני מדווחת לו על עוד ניסיון כושל להוריד את המים והוא צוחק ואומר שיטפל בזה מחר.

ובמיטה שלו הוא נוגע בי כמו שהרבה מאוד זמן לא

והכל ארוך ומתמשך ולוקח זמן

יו האב אמייזינג באדי יו אר סו הוט יו אר וורי הוט שיר יו אר אמייזינג

ככה לילה שלם של כל תנוחה אפשרית והכל איטי ותשוקתי ומושלם ובדיוק איך שהייתי צריכה ושהיה לי חסר

נשארתי לישון ובבוקר החזיר.

אני משחזרת כל הזמן את שיר של ישראל

עם הראש קבור בלימודים ובאלף משימות ולא פנוי ל. כלומר שם לצאת לבד לבר\מסיבה היה פרויקט גדול ממש ואףפעם לא הרגיש ממש חלק וזורם כמו פה. וכן התחילו אבל לא כמו פה. וכן... כלומר.... אני מרגישה פה כל כך טוב. יש פה המון מקומות שאני מרגישה הכי יפה ונוכחת בחדר. וזה היה לי חסר וזה שלי ואני עפה על זה ממש ואני לא רוצה שזה ייגמר גם במקומות האחרים גם אחר כך