לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים



Avatarכינוי: 

מין: נקבה

תמונה




קוראים אותי

מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    מאי 2016    >>
אבגדהוש
1234567
891011121314
15161718192021
22232425262728
293031    

 
הבלוג חבר בטבעות:
 
5/2016

מידנייט קראפ


זה כאילו בכלל לא מעניין אותי... יש דברים שחבל שלא קרו לפני שנתיים כשהייתי חד קרן מזמר ששוכב עם הרבה אנשים. יש דברים שמנסים להידחק לי לחיים היום אבל אתה מבין שלי יש חבר לך יש חברה אז זה לא משנה כמה כימיה יש ביננו וכמה אני מגניבה (קילרית אמרת) בעיניך????. אין שום פואנטה. לא רוצה לרוץ א ית ך; רוצה לרוץ לבד. עוד עיגול ועוד עיגול ועוד אחד וסך הכל 8 קילומטר. בערך בקילומטר השני אני כבר מתחילה להרגיש ממש מאושרת. וזאת ההוכחה שלא  צריך להיות שיכורה או במעיין בשביל להיות מאושרת. גם בבסיס עם אפס שעות שינה וחרא אוכל אפשר להיות מאושרת. אמנם פה אני לא יכולה לאכול פאדתאי צמחוני ושוקולד לבן בלי סוף או ללטף את הכלבה שלי בלילה במיטה, אבל לרוץ אפשר, והרבה, וגם רמות ממונות אוהבות את זה שאני מבקשת להפסיק את העבודה בשביל לצאת לרוץ, אבל זאת לא הפואנטה אמרנו נכון. איפה היית בחיים לפני שנתיים,, ובעצם מזל שלא הכרת אותי אז, לא היה בי קמצוץ מכל זה. אפילו לא אחד

נכתב על ידי , 30/5/2016 23:29  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



כבר לא מחפשת סקס


כבר לא מחפשת עקבים גבוהים מדי וכמעט להחליק מכל בר שאת רוקדת עליו, כבר לא מחפשת את העיניים שלהם חומות כחולות ירוקות אדומות מסוממות עייפות כבויות דלוקות סקרניות, כבר לא מחפשת לכשף אותך למוות לסחרר אותך להפיל אותך מהרגליים לקחת אותך לרחוב צדדי סמטה חשוכה מאחורי מקלט איפה שהצלליות ואני שולטים בך איפה שאני יכולה להשיג את כל מבוקשי,

כבר לא שותה לאנשים זרים אלכוהול בלתי מזוהה מכוסות שקופות, עדיין רוקדת מכל הבא ליד את זה אף אחד לא יכול לקחת ממני

כבר לא מחפשת סקס

בשירותים, בשדה תותים בזריחה, בגן שעשועים, על רפסודה בחנייה של הבריכה, בבית של נרקומן בן 36 עם שני כלבים בולדוגים צרפתיים שבוהים בנו בשעת מעשה.

כבר לאמחפשת סקס

אפשר להגיד שאת הסיפורים הכי צבעוניים מצאתי ברחובות הכי אפורים בתקופה שאלנבי ושות' היה כמו בית שני

כשחיפשתי גברים שינסו להרשים אותי אבללא בשביל להיות מורשמת, להפך, בשביל לרחם עליהם ולהמר עד איזה רמה הם יעזו להגיע (יותר נכון לרדת) בשביל לחשוב שהצליחו לכבוש משהו ממני

נורמות עצובות שהפכו לסיפור הצלחה מסחרר שהפסיק בערך כשהתחלתי להתבגר זה לקח קצת יותר שנים ממה שזה לוקח בדרך כלל זה עוד לא הגיע לסיומו, ממש לא

האמת הערומה היא שכנראה זה עוד לא קרה בכלל וברגע אם וכאשר הקשר הזה ייגמר אני אניח לכם לקחת אותי בשנית למקומות שליבי יוקד אליהם שוב אבל לא בגלל מה שהם היו אלא בגלל הבןאדם שאני התיימרתי להיות זה קצת נלקח ממני אבל זה יוחזר איןספק שזה יוחזר

נכתב על ידי , 27/5/2016 23:25  
4 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של סתם עוד פנטזיה. ב-29/5/2016 11:23
 




אולי אפשר לסחוב בחזרה לסיפון את העוגן שנתקע לי בין הצלעות ומכאיב לי בכל פעם שבן מבוגר עם עיניים כחולות וסמכות גילאית שיש ביננו אינטרקציה בא לדבר איתי או לידי או אלי, זהלא אמור להשאר חלק מ יותר נכון אמור היה להפוך לחלק מהארכיון המדופדף ולא אמ ור להמשיך ולכאוב לו, העוגן הזה, לכאוב לו שם להתמקם היטב בין צלע לצלע ולהזכיר את נוכחותו בגלי כאב קצובים ומעטים אמנם כן הן לא קיימים כלומר אך בקושי מזכירים לי את 34 בפעם ב שזה קורה, אבל גם הפעם ב הזה חייב לחדול את עצמו אם אתם מבינים למה הכוונה. אני לארוצה שיאחז בי אף עוגן אחר חוץ מהעוגן שלך.
נכתב על ידי , 25/5/2016 23:55  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



לדף הבא
דפים:  

95,664
הבלוג משוייך לקטגוריות: משוגעים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לסתם עוד פנטזיה. אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על סתם עוד פנטזיה. ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2026 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)