יש לי חלום, חלום שמרגיע אותי תמיד, אעפ"י שאני יודעת שלא יתגשם. הוא טוב.
החלום שלי הוא להתברך בכוחות על: לקרוא מחשבות, לשלוט בחיות ובמזג האוויר, לעוף, לטפס והרשימה עוד ארוכה.
אני רוצה להיות מיוחדת, אמיצה, מסוגלת. אני רוצה לעורר פחד בעיני האנשים המסתכלים עליי.
כמה שזה טוב פשוט לשקוע במחשבות על אותם הכוחות, לצלול בתוך הדימיון, לעבור אלפי קילומטרים ובכלל לא להרגיש בכך. הדמיון נשאר תמיד אותו הדבר, מאז שנולדתי ועד היום, שום דבר לא השתנה בראשי, זה לא ישתנה גם בעוד חמישים שנה. אני עדיין אחשוב על אותם הכנפיים שיקחו אותי הרחק לשמיים. וזה טוב, טוב לדמיין דברים שאתה רוצה, טוב לדמיין משהו פרוע, אך איגואיסטי למדי.
בתוך אותו החלום יש אותי ואני היא זאת שיוזמת ומקבלת את מה שאנוכי רוצה. אני!
לפעמים, דימיוני נפער לעיני אמיתי עד כדי המחשבה שכוחותי מתגשמים בעולם הזה, המציאות מתערבבת עם הדימיון ומקריות מוחלטת, אני מודעת לזה, באמת.
בראשי אני המון דמויות. מבתו שוולדמורט עד לאישתו של הירח. אני ואני ואני, רק אני וכל הדמויות המשניות שמתרוצצות מסביב, גם אתם מתרוצצים ביניהם, בעיני, מעכשיו אתם כלום. אני השולטת!
אנוכי יכולה להרגכם אם ארצה או לגרום לכך שתסבלו קשות. אתם יכולים להלחם, אך בסופו של דבר -
אנצח.
יש הרבה חלומות שדמיינתי רק פעם אחת, לפני הרבה זמן ואז הם נשכחו ולא יחזרו לעולם.
ואילו יש חלומות אשר נשארים חרוטים בראשי לתמיד, למשל פעם אחת, אי שם בכיתה א' דימיינתי את עצמי, כפיה עטופה בשימלה זהובה וכנפיים זוהרות מבצבצות מגבי. אני שולטת במיומנות רבה בחץ וקשת, נלחמת ביצורים רשעים במסדרונות ביה"ס. זה בהחלט מפחיד, אולם עם השנים דמיוני התפתח יותר, יותר עלילה, יותר מקוריות, יותר כאב...
ראשי כציפור נודדת העפה במרחבי העולם, לפעמים חוזרת לאותם מקומות ולפעמים מאבדת את המקום בו הייתה ואני, אני מנסה לעקוב אחרי אותה הציפור, אך אנני יכולה, לפעמים אני מאבדת אותה ובעודה מגלה עוד מקומות חדשים.
_______
חדל עם החפירות. =]
אני יודעת למצוץ! אני יודעת! יודעת!!!!!!!!!!!!!!1
&%$#@#%##@!
זה לא אשמתי שלבוריס יש צוואר מוזר.
שלמות! =]]