שקט! חושבים כאן.

הוא נכנס לחדר בלית בררה והדלת נסגרה אחריו מיד, השתררה חשיכה.

הוא לא ניסה לצאת, מכיוון וידע שהדלת לא תפתח שנית, אך עדיין לא הבין את משמעות הדבר.

אור שחור עטף את עיניו, חודר לעומק אבריו כאילו מרוקן אותם מגופו.

לב מתפרע בחזה, אך הדם מסרב לעבור בעורקיו. עכשיו נעצר.

הכל נעצר.

שקט, כל כך מכאיב, אבל הדממה המשיכה לצעוק.

בבטנו בערה אש קרה השורפת את טיפת האומץ האחרונה שבו.

פחד אחז בו בידיים חסרות רחמים, מושך אל החושך והדממה.

פחד...