שקט! חושבים כאן.

הנה עדכון נורמאלי,

פשוט חיכיתי לרגע. לרגע שמשהו טוב יקרה, פשוט נמאס להתלונן,

אולם מצד שני אין לי על מה לכתוב חוץ מהרהורים.

אני רוצה לכתוב על משהו טוב ומצחיק והזוי, אבל אין.

אתם מבינים? אם עושים את פסי רכבת ההרים יותר מידי מסובכים, היא תפול.

בכל מקרה, השנה הזאת מעצבנת אותי.

חוץ מקוקה קולה,

כל התוכניות שלי יצאו לא כמו שחשבתי ואני כדרכי אוהבת להצמד לתוכנית המתוכננת מראש,

עד כמה אני אהנה וכמה חיבוקים ונישוקים אקבל.

אז מה יקרה בפורים?

הרסתי לי ולרונית את התחפושת והתחפושת שהמצאנו עכשיו יותר מידי...אממ..ריקינית כזאת. לדעתי זה רעיון מאוד מקורי, פשוט אני בקטע של משהו הזוי יותר.

והיום הולדת שלי? אני מודעת שאני קטנונית,

אבל אני בכל זאת רוצה לחגוג אותו ביום הולדתי ולא יום לפני.

ומפגש? אני מפחדת ממנו.

אז מה יעשה אותי מאושרת? אהבה, כתיבה, חברים, ציונים טובים ואולי עוד קצת אהבה וכמובן אקשן כתבלין.

בשורה התחתונה, אני דבה מפונקת.