שקט! חושבים כאן.

עזבו אתכם שמח, זה אפילו לא נחמד פלוס. כאילו זה היה אמור להיות נחמד (עד כמה שיום כיפור אמור להיות נחמד), אבל אמא שלי החליטה שנוסעים ל"ידיד" שלה. בדרך נכנסנו לראות פנימיה אחת שיש מצב שאני אהיה בה, היא נראת נחמדה, אבל יש שם רוסים עולים, אני לא ממש מסתדרת עם רוסים. בתכלס נראת סבירה.

אחרי זה עצרנו אצלו בבית, הבית דווקא יפה, וילה כזאת בזכרון שזה מקום של טחונים, אבל הוא פשוט מילא את הבית בזבל (פסלים, תמונות מכוערות וכדומה). ישנתי בחדר של ילדים שלו וכזה היה משעמם אז התחלתי לחטט קצת בדברים שם (זיכרו ילדים: לחטט זה בסדר אם לא רואים אתכם). מצאתי צמיד ניטים וכל מיני תכשיטים זולים, עיתון מלפני שנה, זבל ויומן. פתחתי אותו, הוא היה כתוב בכתב יפה ומסודר, אך נגמר אחרי שלושה עמודים. קראתי אותו, זה יומן של הבת שלו, היא כבר גדולה. היא כתבה על כמה שלא מבינים אותה ועל החבר שלה "רועי" שנפרד ממנה ואז הם שוב חזרו והוא התחתן איתה אחרי התיכון ואיך היא סיימה תואר בספרות והתחילה ללמד, אבל אז עזבה ונהפכה לעקרת בית, על כמה שבעלה לא הבין אותה והיא התחילה לשוטט באינטרנט ומצאה בצ'טים מישהו מבוגר והתחילה לדבר איתו ולשפוך עליו את כל הבעיות שלה והוא הבין אותה. היא כתבה גם על הילדים שנולדו לה ואיך גדלו. את כל זה היא כתבה בקצרה, כאילו רוצה רק לא לשכוח את זה או פשוט לקוות שמישהו ימצא את היומן ויקרא, אז קראתי :)

למחרת גססתי משיעמום כי הבית של הזקן המטומטם משעמם ברמות וגם צמתי. טוב, שתיתי לקיורים ומים, אבל בעיקרון צמתי. חיטטתי לו בדברים והוא וונאבי צייר אז לקחתי את הצבעים ופשוט שפכתי אותם ועירבבתי וזה היה מצחיק. ניסיתי גם להכנס לו למחשב, אבל הייתה סיסמא וניסיתי איזה 1000 סיסמאות ולא הצלחתי.

בערב ראיתי אנטומיה של גריי בוורדסטאר ומצעד של סקוטים 3333>

ואז נסענו הבייתה והזקן נוהג כמו זקן אמיתי, כולם עקפו אותו XDD

בבית הייתי כבר נורא רעבה ולא היה אוכל, אז ניסיתי להכין פלאפל.

בהוראות הכנה היה כתוב "לחמם בסיר שמן עמוק" תיגנתי, הוא התחיל לבעבע, שפכתי את התכולה על אבקת פלאפל, ערבתי, שפכתי על זה מים וזה פשוט לא יצאאאאאא! זה יצא מגעיל כזה ושמנוני ומתפרק. הכנתי גם ספגטי וכל זה, אבל לא היה טעים וסתם יצאתי שבעה, אבל עם הרגשה מגעילה.

יאללה, צ'או.

הא וקרדיט לרומני אלמוני: http://israblog.co.il/blogread.asp?blog=397533 על התמונה