שקט! חושבים כאן.

אני ריקה. מהכל. נמחקת. אני פתאום כלום, אני אבק. שפל עצמי.

אין לי דבר, חוץ מהמעטפה. וגם היא לא משהו: ראש, גפיים, הרבה שומן...אילו רק היו לי עיניים מיוחדות...אנשים עם עיניים מיוחדות תמיד "מישהם".

אם הייתי יכולה לעשות משהו מיוחד...משהו כזה שאצליח בו, גאד, כמה שאני רוצה משהו להצליח בו.

זה זמן דפוק, הכל כאן דפוק. אתם דפוקים, אני דפוקה. סתם נדפקנו ככה.