זו לא פסימיות-זו המציאות.

זה לא שאין לי מה לעשות ב1 בלילה-כי יש לי.

אני פשוט מעדיפה מסיבה לא ברורה להיות פה.(אין בזה הגיון,אבל נזרום)

אז השבוע החלטתי כמה החלטות לא קטנות בחיי.

אחת מהן היא לוותר על משהו שכביכול רציתי, רק כי זה לא מסתדר.

דה ז'ה וו מישהו?

לא כאילו,עם יד על הלב-

מה חשבתי לעצמי שבכלל העלתי את זה כאופציה?!

אנחנו קרובים.יותר מדי קרובים.

ואני מתה עליך,ואתה יודע את זה.

להפוך את זה למעבר למה שיש עכשיו יהיה פשוט מטומטם.

זה דפוק להתחיל משהו בלי להרגיש כלום אחד לשנייה.

באמת עדיף שזה ישאר ככה.

,I put a spell on you
And you'll realize that you love me

לא נראה לי.