זו לא פסימיות-זו המציאות.

עוד 26 ימים נשארו לי לג'יפה שנקראת 'תיכון'.

זה לא באמת קורה.

אחרי ה20 ביוני יש חופש, עד ה31.8-ויום אחרי חוזרים לעוד שנה מורטת עצבים. [הדחקה-מנגנון הגנה גרוע למדי.]

I'm not ready to leave.not yet

זה לא הזמן לסכם,יש לי עוד קצת זמן בשביל זה.

תנו לי לנצל אותו.

.I feel it taking over

כן,באיזשהו מקום זה עדיין קצת מוזר.

אבל המוזר הזה..הוא מוזר טוב.

להרגיש שמישהו צריך אותך זו תחושה מדהימה.

זה עדיין נורא התחלתי, וזה מרגיש לי כאילו זה ככה כבר תקופה מסויימת.

למי אכפת?

זה עושה לי טוב.(: