זו לא פסימיות-זו המציאות.

היא לא מאמינה שהוא עוזב,בלי לומר מילה..

כן.

נמאס לי בטירוף שאכפת לי.

לפעמים אני מייחלת לעצמי להיות אנטיפטית בטירוף,ששום דבר בעולם הזה יזיז לי.

נכון,לאחל לעצמך לאבד פיסת אנושיות זה דבר נוראי,אבל די-זה גורר לככ הרבה סבל.

כשאנשים זורקים עליך זין,ומשחקים אותה שאכפת להם-לא מגיע להם שום יחס.[עקרון מידה כנגד מידה ממש]

ורק אני הדפוקה היחידה,

שממשיכה לדאוג מהצד,ולסבול מהמצב העגום.

תודה לכם אנשים מפגרים,שלא יודעים להראות אכפתיות מזוייפת.

כי אם כבר לשקר,אז תעשו את זה כמו שצריך.