אז ככה, מזמן לא עידכנתי כי לא היה לי מחשב חודש+ אז באס...
אני אשלים לכם את החסר:
נתחיל ביום הולדתי, נמשיך בסילבסטר ובחודש הזה עד היום ובזה אני אסיים.
לפני שאני מתחילה, אני לא רוצה שאף אחד מהחברות שלי (להלן: סוניה סימה דיאנה מוריאל ופקהפקה) תעלב מהכתוב. אני סתם פורקת, בסוף תבינו כבר למה דווקא עכשיו יוצא הכל.
בגלל שאני ילדה ריגשי, ואני בכלל לא מראה את זה אף פעם, אני שומרת הכל בבטן. פעם הייתי פורקת פה הכל... ואז מוחקתץ את הפוסטים. עד כמה שזה טיפשי, זה מה שעשיתי...
עכשיו אני עושה היכרות:
אני סופי, בת 14 מחיפה ואפשר לדעת את זה מלהסתכל בפרטים.
מה שלא כולם יודעים זה שאני נגררת אחרי חברותיי לדברים טיפשיים. אפילו בשנה שעברה גרמתי לילדים לבכות בגלל הרשעות שלי.
אני יורדת תמיד על אחרים כי אני לא מקבלת את מה שאני.
אני מנסה למצוא מגרעות באחרים כדי להשוות את עצמי ולראות ר-ק את הדברים הטובים (המעטים) שבי.
אולי יש אנשים שאליהם אני נחמדה כי אני מכירה אותם טוב ואני משחקת אותה נחמדה, ואז מאחוריי הגב אני שופכת רעל.
אני אחת הילדות המגעילות קיצר.
אני משועממת כל חיי ומציקה לילדים מהשכבה כל הזמן כי אני מפגרת.
אני עושה דברים בלי לחשוב, ותמיד ממהרת לכל דבר.
זהו, זה בקיצור מה שאני.
לפני סיפור יום הולדתי, רצוי שתדעו שאמא שלי טסה לחו"ל ל3 שבועות והיא לא הייתה ביומולדת שלי.
יום הולדתי:
עד כמה שהראיתי את עצמי שמחה היו אנשים שפשוט הרסו לי את היום הכי מיוחד עבורי בשנה. ובדרך עקיפה זה גם הגיע לי.
הבוקר התחיל נחמד עם מתנות מאחותי...ואז הלכתי עם דיאנה לבית הספר והבאתי לעצמי בלונים(אני יודעת, כמה פתאטי) דיאנה לא הביאה לי בלון אחד אפילו אבל לא ייחסתי לזה כזאת חשיבות כי תכלס, זה לא ממש עניין אותי באותו הרגע.
בדרך לבית ספר סיפרתי לדיאנה כמה מהמתנות שלי והיא איך לומר, נירא כאילו שהיא לא מפרגנת אלה יותר מנסה להראות עד כמה שלה יש דברים יותר טובים ועד כמה שהיא יותר טובה ><".
הגעתי לבית ספר, ושם הייתי צריכה להכריח חלק מהאנשים להגיד לי מזל טוב. >>
אבל אז סימה(3>) וסוניה (3>) הגיעו לכיתה והביאו לי בלוני הליום (:
סימה וסוניה הכינו לי מתנה כל היום ואני הייתי בבית עם המתנות החדשות שלי.
קבעתי עם חברות שלי שנצא לכרמל לאכול בלה גופרה (יענטו ופל בלגי בלהבלהבלה) וכמעט אף אחת לא רצתה חוץ מאדווה, מוריאל, סוניה וסימה. ולמרות שרבתי עכשיו עם אדווה אני עדיין אוהבת אותה 3>.
אהה וגם דיאנה אמרה שהיא תבוא.
באתי לסימה וסוניה והן לא הכניסו אותי בגלל שהכינו לי את המתנה ואני ממש נרקבתי לי ליד הכניסה של סוניה כולי בוכה ועצובה. ממש הרגשתי כמו נכה , בלי רגליים ובלי ידיים. רק בכיתי ובכיתי איזה שעציים עד שנמאס לי. רציתי לספר למישו כי עד כמה שאני סגורה ולא מגברת על הרגשות שלי, רציתי סתם לבכות על כתף של מישהי שמבינה ושלא תשאל שאלות מיותרות. שתסכים לתת לי כתף.
באתי לאליסה שגרה דלת מול סוניה והיא הייתה בדיוק מה שחיפשתי.
אחר כך כבר באתי לסוניה וסימה והן הביאו לי מתנה ממש יפה (100לFת) שתישאר לי למזכרת לכל החיים, אני בטוחה בזה.
התכוונו ללכת לכרמל וגם הלכנו (:
רק שבמקום כל מי שהבטיח לבוא ו"רצה" לבוא לא בא.
היו שם רק מוריאל אדווה סוניה אחותי וסימה. אפילו דיאנה לא באה.
אני סוניה וסימה באנו קודם והצטלמנו (:
ואז באו השאר והיה נחמדול :):)
בקיצור, כמה שלא בכיתי בסוף היה נחמד.
הכי ריגש אותיזה המתנה של סוניה וסימה 3333333333>
סילבסטר:
חגגתי בבית ובבית של אבא שלי. לא היה מעניין כי לא היה מצחיק. מה שכן, חגגו לי יומולדת בבית של אבא והייתה עוגה טעימה. THE END
כל שאר הימים:
ב 4.1 היה יומולדת לדיאנה והיא עשתה מסיבה והיה מזה כיף ^.^
אהה גם דיאנה הביאה לי במתנה את הדיסק של בריטני ספירס *-*
והיום היה ממש ממש כיף כל היום, רציני ממש נהנתי וצחקתי והברזתי מצרפתית (אהמאהמדיאנהחח) אבל בסוף היום אחרי יובלים, אני וסימה הלכנו לספסלים והתלהבתי שקיבלתי 90 בהנדסה ו 92 במבחן גורג'סידע והיה כזה כיף והכל אבל בסוף כזה אני וסימה נפרדנו לשלום ואני ממש רציתי לבעוט לה בתחת כי זה ממש ממש דרש וכזה עקבתי אחריה כל שניה ועשינו "ביי ביי בייי בי ביי בייי ביי" כל שנייה ואז כזה בעטתי בה לא יודעת אם בחוזקה או לא אבל בכל מקרה לא ניסיתי לעשות בחוזקה, ואז כזה סימה דחפה אותי ממש ממש חזק על ערבושקס שהיו שם ואני כמעט נפלתי על הרצפה ואז כזה היה מלי פלאשבק של האסון מכיתה ב'. כשנפלתי במדרגות ושברתי את שיניי >:
וממש ממש נבהלתי ונעלבתי, אבל כמובן כמו תמיד לא הראיתי את זה, והלכתי הבייתה עם דמעות בעיניים כמו ילדה קטנה.
וכל פעם כשעושים לי דבר אפילו הכי קטן אני ממש נעלבת (אלה אם זה מהילדים הנאדים שלא איכפת לי מהם XD) ולוקחת את זה ללב משו אעש. ונניח כשאני פוגעת במישהי מהחברות שלי (ואני לא יודעת אם הן שמות לב לזה) אני ישר מתנפלת בסליחות ותמיד מנסה להשלים כי כשאני פוגעת בחברה שלי, אני מרגישה שאני פוגעת בעצמי. ורק עכשיו קלטתי, שלא כולם כמוני.
כשאחותי פוגעת בי ואני עומדת לה עם דמעות בעיניים מול הפרצוף אפילו זה לא מזיז לה. לעומת זאת כשאני אומרת דברים בלי לחשוב פעמיים אני ישר מבקשת סליחה ומתנפלת עליה בחיבוקים ונשיקות.
אני ממש רכיכה ומצד שני אני טיפשה ומגעילה. אז באס רק אנשים שרואים אותך מהצד, מכירים אותך באמת. יותר מכל אחד בעולם.
יש לי פרו+עיצוב חדש
הכי יפה זה VS
עריכה:
משעמם אעש אז קבלו תמונות
אני וסוניה (עם התסרוקת החדשה (: )בחיבוק גורג'סי
אני וסימוש ה100לFת
ביום הולדתי 333>
תמונה גורג'ס לפאניםםם
אני ואחותי האהובה ביותר בעולם 333333333>
בסילבסטר כשחגגו לי יומולדת אצל אבא ^.^
אני-מאושרת עד כדי כך שאני מסתירה את מוריאל XD. סימה- ניראת כאילו שתתה בוחטה של וודקה. סוניה- חיוך גורג'ס (:. אדווה- אפילו לא חייכה >:
וואייייייייייייייייייי קנו לי מצלמה איזה יופעייי אני כ"כ מאושרת, כל הכעס עבר לי פשוט בשנייה!#@%$&%^$#&
מוחעחעחעחעחעחעחע איזה כיף *-*
באס.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי: