כבר שבועיים וחצי [אולי שלושה] שאני מנסה לבכות עלייך...

רק בשביל להגיד לעצמי שזה נגמר.

בראש שלי כל הזמן רצים סרטים של שיחות שהיו לנו או סתם רגעים שהיינו יחד...

ואני פשוט לא מצליחה להוציא אותם.

אני יודעת שאני כנראה לא אראה אותו יותר לעולם...אבל אני רק מדמייינת מה יהיה כשנתראה.

אני חושבת שהתגברתי עליו...אני פשוט לא חושבת שהתגברתי על זה שהייתי צריכה להיפרד ממישהו שהיה לי חיבור כזה מדהים איתו.

וזה מצחיק, שחשבתי שבחיים לא יהיו לי רגשות לבן אדם כמוך...

כמה פעמים אמרתי לך את זה?

לא חשבתי שאקשר...גם אתה לא חשבת שזה יקרה לך.

ואני לעולם לא אדע אם בכל זאת הייתי סתם עוד משחק בשבילך...

אבל העיניים שלך אמרו שלא.

ואני עדיין לא מצליחה לבכות עלייך...