הכי הרבה אני נזכרת בריבים שלנו...

כי אחרי שהיינו רבים זה מתי שהייתי רואה אותך באמת,

הרגעים שהכי הרגשתי מי אתה וראיתי כמה באמת איכפת לך ממני.

ואהבתי את הבן אדם שראיתי.

איך היית מחבק אותי חזק ובשנייה הצלחת להרגיע אותי...

אבל די.

נגמר...

אבל ערערת אותי לגמרי כשדיברת איתי אתמול...

ואז לא התקשרת מאוחר יותר כמו שאמרת שתעשה...

אני כל כך רוצה לראות אותך. פעם אחרונה.

אני צריכה סגירת מעגל.

אני צריכה לראות אותך ולדעת שזהו.

וזה הכל הסיטואציה הזאת,

אולי במצב אחר היינו יכולים להיות ביחד.

אבל במצב הזה ידענו שלא נוכל...

אני יודעת שלא התכוונו להכניס רגשות לקשר בינינו...

אבל אני כמעט בטוחה ששנינו נכשלנו במשימה הזאת בצורה אכזרית.

Goodbye...