מן השכחה אֲעַלֶה אלותַי

בחדר הקטן שאושפזתי בו, יש תאורה נעימה וצהובה. המיטה מתאימה לי, ועליה שמיכה דקה בהדפס של שושנים צהובות.

ליד המיטה ארונית קטנה וחומה, ובה שלוש מגירות. שמתי במגירות את כל חפציי. במגירה התחתונה שמתי את ספר הכישוף, שנאלצתי להבריח במהירות מחדרי. הפעלתי לחש הסתרה עתיק כימות האדם והוא נעלם בתוך המגירה כמו לא בא לתוכה מעולם.

יש מול המיטה כיור בעיצוב אולטרא מודרני, כזה שנראה כמו קערה מונחת על שולחן. הכיור בצבע לבן בוהק, כמו שאני אוהבת. מעל הכיור מראה עגולה שבתוכה נשקף כל החדר, והיא חשובה ללחשי הבריחה ולשביל הבריחה אם הם יבואו גם אליי.

אני לוחמת .

אני לוחמת שברחה בעור שיניה מהמערכה. רמזים וסימנים של חורבן כבר נעו וזעו במרקם החיים שלי. כוחות הזכריות האלימה של שלושת אלי הכוח פעלה את פעולתה, שברה את מעגל המכשפות ונרגה את מנהיגתנו הדגולה.

אני לוחמת בהמתנה.

.