מן השכחה אֲעַלֶה אלותַי

בשעה שמונה וחצי בדיוק

הורם המסך, עמדתי

באור הלבן ודממתי.

בשמונה שלושים ואחת

בדיוק נשמע קול

טריקת דלת מכונית.

בשמונה שלושים ושתיים

בדיוק נמרץ

נעלם האור הלבן .

בשמונה שלושים ושלוש

הרגשתי יד

בתחתוניי הלבנים.

בשמונה שלושים וחמש

פחות או יותר כבר היינו

תחת עץ התות בחצר.

בתשע ארבעים וחמש

קמתי וסדרתי

את לבניי .

בתשע ארבעים וָשש

הורם המסך, עמדתי

באור הלבן ודיממתי.