מן השכחה אֲעַלֶה אלותַי

אז יש לי מטפלת חדשה, כזו עדינה, כזו חמודה

יש לה פיאה על הראש, הבגדים מכסים אותה

לגמרי, רק את שתי כפות ידיה השעירות אני רואה

ואין עליהן ולו טבעת אחת לרפואה.

את לא נשואה מייד אמרתי לה. היא חייכה ואמרה

אני רגישה לזהב. ומייד הוסיפה בשקט בשקט:

מחזירת אהבות קודמות את, את התקווה שלי

כמה אני שמחה ששמו אותי עלייך למשמר. ותדעי

אני קוראת בבלוג שלך תמיד. כולנו קוראים את הבלוג

שלך. ותדעי, יש פרופסור פה, את עוד לא מכירה

שהולך להרוויח הרבה על הבלוג שלך, כי הוא טוען

ואת ההוכחה שלו, שכתיבה באינטרנט בבלוגים

מטיבה עם החולים הקשים, אבל ה"לא אלימים".

עשיתי סימן כנגד עין הרע, ורקקתי הצידה. אהל-שם

דר', לפתע לבשה דמות עכבישה שחורה ועמדה קרוב

אליי, עד שהרחתי בניגוד לרצוני, ריח זיעתה וזיעת,

בעלה אשר שגלהּ אמש, והיא טרם רחצה עצמה.

כמה עוד נסיונות ממתינים לי, כמה?