מן השכחה אֲעַלֶה אלותַי

איזה פחד, איזה פחד, אמא

שבוע סגורה בחדר, לבד, לגמרי

אף לא שיחה אחת

אף לא ביקור

אוכל, שתיה, תרופות דרך

דלת קטנה בתוך דלת חדרי

הודעה קטנה הודיעה שאני שותפה בעוד ניסוי

ההודעה הוסיפה שכל מה שאני רוצה צריכה לכתוב על פתק

שבוע ימים מלא. רק אני, הספרים, המראה, הכישופים

וקבעתי עם הגבר שלי

ושמעתי את יבבות היחום שלו מהחצר זוחלות תחת דלתי הנעולה

וגופי רעד מתשוקה וכאב ללא פורקן.