מן השכחה אֲעַלֶה אלותַי

הלילה של המוות והתחייה מתקרב

אני עצבנית ומתוחה, כי הגבר שלי

צריך לבוא. עץ הזית מרעיד ענפיו

ובמבט אל העתיד הקרוב אני רואה

ארבעה גברים בדרך אליי. זהים

בתוויהם, וצבעיהם שונים. שחור,

חום, ורוד ואדום. אני נמשכת אל

הארבעה, פרשי האפוקליפסה. הם

לא הגבר שלי. הגבר שלי בא מן הים.

מלוח וירוק מאצות. הוא נע סביבי כמו

גל מים. כשהוא חודר אליי הוא הופך

אותי לאוקיאנוס של תשוקה ושל תנועה.

הלילה של המוות והתחייה מתקרב.