מן השכחה אֲעַלֶה אלותַי

בחלומי אתמול ישבה אמי

- האלים יסלחו לה אולי

אבל האלות לא תסלחנה לעולם -

מולי, ממוללת אצבעותיה

שיערה האדום מרוט ודהה

עיניה הירוקות מוכות ועצובות

והיא מספרת לי, שהגיע זמנה

לגלגול החדש שלה,

והיא לא רוצה לחזור אלינו,

היא צועקת, יש עולמות אחרים

חיים אחרים

למה דווקא אצלכם, ואז היא מראה לי את המכות שקיבלה

את סימני ההתעללות של האלים

שלהם הקדישה את חייה, הטיפשה

מגיע לך, אמרתי

והתעוררתי.