מן השכחה אֲעַלֶה אלותַי

המסע הקטן

סמטה אלמונית בתל אביב

מוכרת לכל חובבי רחוב המלך ג'ורג'

לידה יש חנות תיקים מדליקה

וסביבה חנות של זבל מהמזרח הרחוק

חנויות של מיצים, גלידות ופיצוחים

וישנה גם חנות כפתורים

אותה אני מעריצה.

לקראת המסע קניתי עשרה כפתורי ענק

עכשיו הגיע תורם.

 המזוודה של סבתא ננסי העיראקית

המזוודה של סבתא ננסי העיראקית

היתה קטנה ודי מסריחה

כשהסתננה ממדינה למדינה

לא חיטטו לה במזוודה.

כשבאה פה בארץ

ופגשה את מואיז שלה

הצליחה לקנות אותו בזהב מאמו.

היא ילדה את מאמא עשתר

מאמא עשתר  ילדה אותי

עכשיו אני יוצאת למסע עם המזוודה

של סבתא ננסי העיראקית וכמוה

אסתנן ואתגנב עד שאמצא

את מואיז שלי.

עץ  עומד בודד בערבה

נופו מסוכך על גזעו

בחום הנורא.

בניתי אוהל תחתיו

עכשיו ממתינה

לשלושת המלאכים.

צפיפות החומר עומדת ביחס הפוך

לחלל אותו הוא תופס במצבו כמוצק

מה גם שהחומר מעדיף להיות נדיף

בעיקר כשהוא מעורב עם חומרים לא

טהורים אחרים

בשעות מוזרות של פעימות קוסמיות

בהן יצורים אקספיזיים משוטטים

בסמטאות דלוחות של אנטי חומר

ובמרכזים קפואים של חורים שחורים

ותולעי סטרואידים מואצי צמיחה

וגדלי שרירים.

סער הים וגעשו נרגעו מעט

ברקים ורעמים הלכו למקום אחר

הלבה התקררה, סופות החול שקעו

דממה בעולם הקרוע והכואב

דמטר התישבה כבדת אחוריים

על סלע מוצק.

הקאתי שנאה לרוח

ירוקה צהובה דלוחה

מורעלת מוספגת

בזדון, בכאב, בנחיתות

בפחד מכל אחר ואחרת

והרוח בלעה שנאתי

והקיאה אותה בלב הים

הכחול עמוק הטורקיזי

והפכה השנאה

לאש בוערת

וכבתה

באחת

כסל וכלימה מעל

פיר ותהום מתחת

ביניהם רוקדת שפירית הזמן

וטווה חוטי זהב

אליה חוברת עכבישת הגורל

וקוריה שקיפות טהורה

זמן וגורל

חומר ורוח

חיים ומות.