לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

מן השכחה אֲעַלֶה אלותַי


מסע אפי-מיתי אל שורשי הנשיות המודרנית

Avatarכינוי: 

גיל: 49

תמונה



מצב רוח כרגע:



מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    מרץ 2008    >>
אבגדהוש
      1
2345678
9101112131415
16171819202122
23242526272829
3031     

 
הבלוג חבר בטבעות:
 



הוסף מסר

קטעים בקטגוריה: . לקטעים בבלוגים אחרים בקטגוריה זו לחצו .

הניסוי הגדול


 

פרק ג'

 

פרופסור עמל אבן טונג'י. מנהלת בית חולים פסיכיאטרי, פרופסור אמריטוס בשתי אוניברסיטאות בארץ, ובאוניברסיטה גדולה בצרפת. גדולת מתרגמי פרויד לערבית, חברה בשלוש אגודות פסיכואנליטיות, ערביה מהגליל הישראלי.

רווקה בת 40, לבושה על פי מנהגי האיסלאם המחמיר, אם כי בבית החולים נוטה להתלבש בקלילות רבה יותר. נוקשה ביחסיה עם גברים, רכה ביחסיה עם נשים. האמנם?

כישוף הידע וחיטוט בגוגל העלו דברים מרתקים על חמולת אבן-טונג'י. למדתי ששורשי המשפחה במאה ה- 11 בתימן. משפחה דלת אמצעים, אריסים ועבדים שהחליטו לעשות מעשה יציאת תימן. 50 איש ואישה, תינוקות וזקנים יצאו למסע מפרך אל הים. בשל נבואה או חלום הם הלכו לאורכו של חצי האי ערב, הגיעו בסופו של מסע אל הירדן, חצו אותו ונדדו אל מקום המים המתוקים, הכנרת.

שם קנו/שכרו/ קיבלו במתנה, לא ממש ברור, אדמה משייך ערבי זקן, שזקנת המשפחה, המכשפה הראשית של המשפחה פתחה לו מזל, פירשה לו חלום כמו שצריך, ומאז הפכה ליועצת הקרובה שלו בענייניו עם שכניו בעיקר. מאז אבן-טונג'י הפכו לשבט המכשפות, פרשניות החלום הגדולות והיחס לנשים היה מלא הערצה וכבוד. גם כשקיבלו על עצמם את האיסלאם, הם דחו בשתי ידיים גישות נוקשות ואלימות כלפי נשים. באחד המקורות בגוגל היה כתוב שזה שבט מטריארכלי נדיר ומוזר, ומחקרים רבים לא נעשו אודותיו עקב הסתייגות ראשיו ומנהיגיו. שאלת החלום שלי, שתוגברה בריח הרוזמרין הנשרף אט אט בשמן עלי מרווה, העלתה שנשות השבט מקיימות פולחן מסתורי של "טקס מעבר" בו כל נשות המשפחה הופכות למכשפות, מי יותר ומי פחות, והבכירה שוות מעמד לראש השבט, אינה חייבת להיות אשתו. חקר החלום גם סיפר על טקס החלפת הבכירות, כאשר מכשפה עומדת לפני מותה היא בוחרת את מחליפתה, ואין עוררין על החלטתה, אם כי ידוע, כמו בסיפור יעקב ועשו, שלפעמים "מרמים אותה".

עמל היא הבכירה לעתיד, כך העלתה שאלת החלום.

איזה הישג בשבילי, טיארה.

 

אני ממשיכה בחקר שושלת הנשים. מעניין.

נכתב על ידי , 31/12/2007 09:30   בקטגוריות אשה, המסע הגדול של טיארה, וריאציות על אשה בחלון ושיערהּ שחור, חוזה קוסמי, נבואה, מאבק קוסמי  
1 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של רותם(: ב-3/1/2008 09:13
 



עמל אִבֵּן טוּנָגִי', פרופסור עמית, מנהלת בית החולים


 

חדשות ונצורות בעולמי הצר כעולם חתול הבית הממוצע.

 

הפרופסורית השאפתנית, נמוכת הקומה וגדלת החזה, בעלת המבטא הצרפתי חובבת הגברים הצעירים, במיוחד אחים סניטרים גדולים ומוצקים זימנה אותי למשרדהּ ונשאה בפני הנאום הבא:

 

טיארה, מון שרי טיארה, נגמר הכסף מביטוח לאומי. את צריכה לסיים את החופשה שלך אצלינו בשבוע הקרוב. אני יודעת, כאשה אל אשה, וגם מתוצאות הניסוי האחרון, שאת עוד רוצה להיות אצלינו. אין לך, מון שרי, משפחה שתבוא לקחת אותך, את לא עובדת בשום מקום, הבית שלך נעול, מנותק מחשמל וממים. את כל כך לבד בעולם יקרה שלי. אבל , אנחנו אוהבים אותך כאן, וטיארה מון שרי החלטנו לבקש כסף מקרן מחקר אלטרנטיבית, נו קרן בינלאומית שמעדיפה טיפול בחולי נפש מהסוג שלך, מוןשרי, בעלי פנטזיות גרדנדיוזיות, דכאוניים, ללא נטיות התאבדות אך גם מתקשים להסתדר בעולם בחוץ, ללא תרופות. אז מתוקה, אנחנו מפסיקים את התרופות. כמובן שנעקוב אחרי מנהגי האכילה שלך, כי את לא אוכלת, נעקוב אחרי המפגשים שלך עם הגבר שלך, החדר שלך יצולם ויאוזן 24 שעות, החצר ועץ הזית שהם מקום הפעילות המינית שלך והרגשית שלך ומקדש קאלי שלך, גם ינוטרו, מון שרי, ללא הפסקה. את חייבת להסכים מון שרי, אם את לא רוצה בסוף שבוע הבא לחזור לבית הנעול שלך. הקרן התחייבה לממן את השהות שלך, את כל הצרכים שלך וגם לממן את המחקר, שאני מנהלת עכשיו. מון שרי, אני אהיה גם התראפיסטית היחידה שלך. זהו.

 

 

נכתב על ידי , 17/12/2007 09:04   בקטגוריות אשה, המסע הגדול של טיארה, וריאציות על אשה בחלון ושיערהּ שחור  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



שבוע


 

איזה פחד, איזה פחד, אמא

שבוע סגורה בחדר, לבד, לגמרי

אף לא שיחה אחת

אף לא ביקור

אוכל, שתיה, תרופות דרך

דלת קטנה בתוך דלת חדרי

הודעה קטנה הודיעה שאני שותפה בעוד ניסוי

ההודעה הוסיפה שכל מה שאני רוצה צריכה לכתוב על פתק

שבוע ימים מלא. רק אני, הספרים, המראה, הכישופים

וקבעתי עם הגבר שלי

ושמעתי את יבבות היחום שלו מהחצר זוחלות תחת דלתי הנעולה

וגופי רעד מתשוקה וכאב ללא פורקן.

 

 

נכתב על ידי , 15/12/2007 11:47   בקטגוריות אשה, המסע הגדול של טיארה, וריאציות על אשה בחלון ושיערהּ שחור  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



דיוקן אמי


 

התבוננתי במראה ודיוקן אמי

בהה בי. פני זקנה בלה ומקומטת

במרכז פניה אף שרוט וזב דם

שערה האדמוני

מזדקר בחוצפה

עיניה הירוקות מביטות בי,

הישר לתוכי והכאב נדחק מהן לתוכי

לא מוותר

כמו עלוקה, כמו כינה, כמו קרציה

שותה אותי, מרוקן אותי ממית אותי.

דיוקן אמי?

רק אפלה מנחמת במראה.

 

 

נכתב על ידי , 6/12/2007 11:27   בקטגוריות אשה, המסע הגדול של טיארה, וריאציות על אשה בחלון ושיערהּ שחור, נבואה  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



אל תראוני שאני שחרחורת


 

אני זונה מרוקאית שחורה, גסת פנים, גדלת שדיים וגדלת עכוז. אני עובדת במתחם הבורסה ברמת גן. מוצצת תמורת 70 שח רק עם קונדום בלי לגמור בפה, מזדיינת תמורת 100 שח רק עם קונדום, עושה ביד בלי קונדום תמורת 40 שח'. מי שמזמין אותי למכונית או לחדר במלון ישלם בין 150 ל- 200 שח', יהיה חבוש בקונדום כל הבילוי [נע בין חצי שעה לשעה] ויהנה , כי במיטה אני עושה עוד כל מיני דברים.

אני משוררת מרוקאית לבנת פנים, בעלת שיער שחור ועיניים ירוקות. אבא שלי בלגי ואמא שלי מרוקאית. הם נפגשו בטעות, ובטעות הוא התלהב , אבא שלי,  מהכוס המרוקאי של אמא שלי. נו טוב הוא גם אוהב את הבישולים שלה, את מצב הרוח שלה, איטלקיה שלי הוא קורא לה, ואת הסקס המופלא שהיא נותנת לו. כך הוא סיפר לי בוקר אחד, כשאמא שלי שכבה בטיפול נמרץ וכמעט מתה.

ואני פקידה בבנק הפועלים, מקורזלת שיער, שחורת פנים, ארוכת אצבעות וארוכת רגליים. אני אתיופית בלי מבטא ואני מזקיפה לכל החרמנים את הקטן הלבן שלהם כשאני מתכופפת קצת למולם וריח הבושם המרוח בחריץ שדיי עולה באפם. אבל אני אוהבת רק כוס של נשים שחורות, ושדיים שחורים, ושפתיים שחורות. לפני יומיים פגשתי זונה מרוקאית שחורה ברחוב ונדלקתי עליה נורא.

אני אשכנזיה שחורה מאוקראינה עם אף מרוח על הפרצוף כמו של שחורים. אף אחד לא מאמין שאני אשכנזיה אבל זה מוצא חן בעיניי. כי כולם חושבים שאני כוסית מרוקאית חמה ובעצם אני כוסית אשכנזיה קרה לגמרי. אני מאוהבת עד מוות במשוררת המרוקאית לבנת הפנים והיא לא סופרת אותי ממטר, המשוררת. אני חושבת שהיא דלוקה על אבא שלה באופן מוחלט סופי וגמור ובחיים לא תתחתן או תזדווג, לא עם גבר ולא עם אשה, טיפשה.

 

ואני, כן אני, טיארה?

אני ג'ינג'ית שנולדה ביריחו לאמא ערבייה ולאב יהודי.

 

נכתב על ידי , 14/7/2007 14:47   בקטגוריות סיפור קצר, וריאציות על אשה בחלון ושיערהּ שחור, אשה  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



סיפור שכתבתי לתחרות של אליס


 

 

אלף מלים ואחת
 

אלף מלים הכרחיות ממש

 

את משתינה בבוקר וזה שורף לך נורא. את פוסקת את רגלייך לרווחה, מנגבת את השפתיים בנייר טואלט רך. מתרוממת לאט, שורף. את מתכופפת ומביטה בשתן. הוא בצבע צהוב עז. יש לו ריח לא נעים. את מפחדת. כבר הרבה זמן לא שרף לך. את מזדיינת רק עם קונדום. מתחילה נבירה אחורנית בזיכרון. מי היה האחרון? באיזו שעה?

 

הפחד מחלחל ומשתק. דלקת בפות או בדרכי השתן  היא הבטחה להפסד הכנסה.  לא שמרתי על מספיק סמים. בלי עבודה  אין סמים. ובלי סמים אני בקריז וכשאני בקריז אני לא יכולה לפגוש את המלאך הקטן שלי. הבטן מתחילה לכאוב. הבטן נאספת פנימה לתוך עצמה. הרגליים רועדות וזרזיף קטן של שתן זולג על הירך הימנית שלי. שורף נורא. צרבת ושיעול עצבני ויבש. אני מזיעה והזיעה נוטפת בכל מקום. אני מפחדת. העולם מתמוטט. מה אני עושה עכשיו?

 

עכשיו היא צריכה להתקשר לאימא . אמהּ שונאת כשהיא מתקשרת אליה. מייד הקול שלה נהיה קר ומרוחק. המלאך שלה צועקת "אימא, אימא" והיא בוכה. אבל שורף לה. היא חייבת לעבוד. היא חייבת למלא את עצמה בסם. בשביל הסם היא צריכה להזדיין. אבל שורף לה נורא.

 

שלושה צעדים את צועדת לעבר דלת השירותים ומתקפלת בכאב נורא שחותך לך את הבטן מבפנים ומבחוץ. את מתחילה לרעוד והראש מתחיל לכאוב. זה לא הכאב של הקריז. זה הכאב של המוות. את אומרת לעצמך שאת הולכת למות, זה בטוח. ואת יודעת שאת חייבת לחיות בשביל המלאך שלך. את יודעת גם שזה שטויות. את רוצה לחיות. ככה הגוף מבקש. את לא יכולה להרוג את עצמך גם כשנסית לא הצלחת. פחדנית.

 

עוד שלושה צעדים בקושי והיא מגיעה לטלפון ומחייגת לאימא שלה. היא מזיעה מאוד, והאפרכסת נופלת לה מהיד על הרצפה ומתפרקת. היא נבהלת מאוד. נשארת קפואה ולא מעיזה לזוז. בקושי שומעים את הנשימות שלה. היא עירומה בחדר והגוף שלה דק, חיוור ולבן. בין רגליה זרזיף חדש של שתן יורד מתפתל כמו נחש על הירך הימנית שלה. היא מתכווצת בכאב, וכף ידה נלחצת אל הפות שלה. הפה שלה נפער בצעקה  קצרה והיא נופלת בקול חבטה על הרצפה.

 

מה יהיה? מה יהיה? אני שואלת את עצמי. אני מפנטזת איך קוברים אותי. אני רוצה שיקברו אותי כמו בהלוויה שראיתי פעם בסרט קולנוע. שיירה של שחורים בניו-אורליאנס, מוזיקה של בטן וחיים ומוות, בגדים צבעוניים והרבה נשים שחורות גִדְלות ישבנים ועם הרבה ציצים.  הגברים הדקים וצבעם כהה. הם מזיעים. אני לא יודעת איך הזיעה שלהם מריחה. פעם שכבתי עם שחור אבל הוא לא היה מניו-אורליאנס. בטח יש להם ריח אחר. תגידי את מטומטמת ? עכשיו זה מה שחשוב לך, הריח של הזיעה. תקימי את עצמך חולירע, תלכי לתיק שלך. תקחי משם כדור נגד כאבים, תסניפי את מה שנשאר לך בשקית הקטנה.

 

היא קמה בקושי והולכת בפסיעות קטנות חסרות ביטחון אל התיק שלה. היא מוציאה שקית נייר קטנה ומרחרחת אותה בהתלהבות. אחר כך היא מוציאה קופסה מרובעת מעץ, שעליה יש ציור של נחש. היא מחזיקה חזק את הקופסה ופותחת את המכסה. היא מוציאה כדור לבן, די גדול ובולעת אותו בלי מים.

היא מתיישבת על הכיסא בחדר. נאנחת אנחה של זקנה שמצאה סוף כל סוף מקום לעצמות הכואבות שלה. חיוך ארוך נפרש על פניה.

 

את נזכרת באימא שלך. את צריכה לצלצל לאימא שלך. אבל הטלפון שלך נשבר. איך תדברי עם אימא שלך? רמזים של כאב חוזרים, ואת יודעת שאם לא תשיגי את אימא שלך עד שיעבור הכאב את בבעיה כי רק אימא שלך יכולה עכשיו לבוא אלייך ולהציל אותך. אימא שלך שרק שומעת את הקול שלך רוצה להרוג אותך. את נזכרת שיש לך גם מכשיר נייד. את נגררת אל התיק והכאב בחלציים חוזר ומאיים. בשארית הכוחות שלך את מחייגת לאימך. אימך עונה ואת אומרת לה שתבוא מהר כי את מתה עכשיו.

 

והיא באה אימא שלה. באה מהר. כמו אש היא באה. ידיה הלבנות קרות ושונאות על המצח של הבת שלה. ידיה הלבנות קרות על הבטן שלה, אבל היא לוקחת אותה למקלחת ורוחצת את הבת שלה. היא מלבישה את הבת שלה. היא מנשקת את הבת שלה בשפתיים קרות ושונאות. היא משקה את הבת שלה בכוס מים קרים בה מוססה גלולה חזקה נגד כאב. היא שונאת את הבת שלה. היא אוהבת את הנכדה שלה.

 

אני הבת הזונה של אימא שלי. אני הבת הנרקומנית של אימא שלי. אני רוצה למות ואני רוצה לחיות. יש לי ילדה בת שש שאימא שלי לקחה ממני בצו בית משפט.ומגדלת אותה. כל לילה משעה תשע בערב אני עומדת בפינה שלי. יש לי כל ערב בין 20 ל – 30 קליינטים.אני לא מבדילה בין גבר לגבר. מה אכפת לי. העיקר שישלמו. אני לא מתנשקת ואני לא מרשה שיגמרו לי בפה. אני מוצצת רק עם קונדום ואני מזדיינת רק עם קונדום. אני עושה ביד בלי קונדום. אני לא מקבלת בתחת, אני לא עושה שלישיות. אני בכלל שונאת נשים ומגע של נשים בי.

 

עכשיו היא בבית חולים. דלקת חמורה עם סכנה להחרפה. בכלל יש סכנה לכל החלק התחתון שלה אומר לה הרופא. הכאבים באים והולכים חותכים ונעלמים. היא כבר שבוע והקריז שלה לא נחלש. הרופאים לא נותנים לה סמים. הם דווקא אומרים לה שטוב שיש לה קריז בשליטה של רופאים. אימא שלה לא באה לבקר יותר. היא דיברה רק פעם אחת עם המלאך שלה.

 

עכשיו את משתינה ולא שורף לך. עכשיו את פוסקת את רגלייך לרווחה, מנגבת את השפתיים בנייר טואלט רך. מתרוממת לאט, ולא שורף. את מתכופפת ומביטה בשתן. הוא בצבע חיוור ויש לו ריח של שתן. את מפחדת. כבר הרבה זמן לא היית ברחוב, בפינה שלך. מי לקחה לי את הפינה? מה יקרה לי כשאחזור לפינה שלי?

 

אני יושבת בבית על הכיסא שלי. לא כואב לי כלום. לא בורח לי שתן מבין הרגלים. כל השרירים שלי רגועים לגמרי. אני עפה. כל כך נעים לי, רגוע ואוהב. השירותים שלי נקיים לגמרי. חיברתי מכשיר טלפון לקיר של השירותים ועוד אחד על השולחן בחדר המרכזי שלי. פתחתי את החלונות של הבית שיתאוורר קצת. אני צריכה להתקשר לאימא שלי. אני רוצה לדבר עם המלאך שלי.

 

המלאך שלה ענה לה לטלפון. הוא שאל אותה שאלות על בית חולים ואמר לה שהוא נורא מתגעגע אליה. היא אומרת תמיד למלאך שהיא תבוא לבקר אבל היא לא באה כי היא תמיד מסוממת ואימא שלה כועסת ויכולה לקחת ממנה אפילו את הזכות לדבר עם המלאך.

 

את יודעת שבפעם הבאה כשישרוף לך אולי לא תספיקי להגיע לאימא שלך. אולי תמותי. את רוצה לחיות או למות. את רוצה לחיות או למות?

 

נכתב על ידי , 19/6/2007 09:43   בקטגוריות אשה, וריאציות על אשה בחלון ושיערהּ שחור  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



שיר ליום חמישי


 

 

וריאציות על אשה בחלון ושערה שחור

 

מול פניה רהיט מדפים

בידה ספל קפה

היא לא מביטה אל מחוץ לחלון

 

היא תמונה

 

 

נכתב על ידי , 5/4/2007 19:36   בקטגוריות וריאציות על אשה בחלון ושיערהּ שחור, שירי יום ה'  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 




דפים:  
4,038
הבלוג משוייך לקטגוריות: דת , יצירתיות , מדע בדיוני ופנטזיה
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לט. יארה אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על ט. יארה ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)