מן השכחה אֲעַלֶה אלותַי

אין מוצא מענפי העץ הירוק

עליו הכסופים מרשרשים ומונעים ממני

לראות את פני השמש ואת פני אמי

אומללה שכמותה, זרוקה על אם הדרך

כרסה חתוכה בסכין צור גסה

מרדוך מעדיף את איננא, אחח עשתר

אסתר, פוסקת רגליה כזונה

במצוות דוד אכזר בורא עולם

כמה מביך שיהווה נעזר במרדוך למגר מלך שמן ומטופש

או איזה מלאך מתיימר לרגע כמו המן.

למעלה ולמטה נעה אני על פני גזע העץ

עץ הזית, אהובי שבחצר העגולה

וכל האחים והאחיות עומדים וצוחקים

להם.

רינה הזמינה אותי למשרד שלה. הפעם השיער שלה היה בצבע חלודה צורח ומכאיב לעיניים. לידהּ ישב גבר רזה ושחרחר. אצבעות ארוכות של פסנתרן ששיחקו להן באפו כל הזמן. אף נשרי ודק, משקפיים של ג'ון לנון וקשקשים על השיער שלו. תכירי היא אמרה לי זה דר' יוסי צור והוא יהיה המטפל החדש שלך. אני טסה לי לחופשה של חודש עם הבחור שלי. תודה לך טיארה שהחזרת לי אותו. היא התכופפה ונתנה לי נשיקה על הלחי וקראה לי נשמה רינה אוזעקי. אני עכשיו נזהרת במה שאני כותבת כאן, כי היא קוראת את הכל. אבל היא לא מבינה את הכל דר רינה אוזעקי.

הגבר שלי יבוא לביקור הערב.

דר אוזעקי סיפרה לי אתמול, שהחבר שלה עזב אותה, ושאלה אותי אם יש לי איזה קסם או כישוף כדי להחזירו אליה.

שאלתי את רינה למה החבר שלה עזב אותה. מה היא לא יפה? לא משכילה? לא מבשלת טוב? הסקס ביניכם היה

שווה?

דר אוזעקי הסמיקה והסגילה כמו נחסם קנה נשימתהּ, חיוך אווילי על פניה, וידיה התרוצצו בין רגליה בהיסטריה מוחלטת.

ידעתי שאני חייבת להכות על הברזל בעודנו חם.

מה תעשי בתמורה לכך שאחזיר לך את הבחור שלך?

רינה הסתכלה בי עמוק לתוך העיניים ואמרה לי, שכבר די הרבה זמן היא קוראת את הבלוג שלי, ואם אני חושבת שהיא

תצטרף למעגל, תעבוד אלהויות ממין נקבה או תשכב אתי אני באמת חולה יותר ממה שאני חושבת לעצמי.

איך דר רינה אוזעקי הגיעה לבלוג שלי?

מי סיפר לה?

ערכנו מעגל אבנים כהות

אספנו וקוששנו זרדים וענפים

קראנו לכל האחיות מכל רחבי העולם

להיות עמנו ברגע זה ממש

והתחלנו לשיר ענותה של הנאנסת

וקולנו נצעק אל שמיים

וקולנו נלחש אל אוזניים

לבנו לא הבין זוגתו

וידענו ידוע

שעוד רחוק היום לשחרורנו.

שורות שורות עומדים להם

אדירי עולם על חופה של אטלנטיס

עינם הנוקבת מנוקבת

ידם השלוחה כרותה

עובש, פטריות ואזוב

מלבושיהם

וראשם משכן לחריוני ציפורים.

שורות שורות

עומדים זכרים כבדי סבר

חלציהם שבורים לרסיסים

בטחון עולם נמוג כמשב אוויר

חולף

על חופה של אטלנטיס

על חופו של עתיד מובטח

ביום הזה נסקתי גבוה

מעל מצעד הגאווה

פרשתי אדנותי ורוחי

האיתנה.

שתי צעירות לקחתי

אל מעוני הדל

ונדעה זו את זו

עד עכשיו.

פורסם בפורום סמי לתחרות של אתי אור