מן השכחה אֲעַלֶה אלותַי

נכנסתי למשרד של דר' אוזעקי. היא לבושה בחצאית סקוטית, חולצה ירוקה וצמודה לגוף. על הקיר מסכות אפריקניות כהות ובמרכז החדר שולחן העבודה הגדול והכבד שלה. עליו שתי שורות של תמונות, שלא הצלחתי לראות מהן יש בהן, ובמרכז השולחן מאפרה גדולה מזכוכית כחולה.

את חברת המעגל אמרה לי רינה אוזעקי. את מכשפה דגולה אמרה לי דר' אוזעקי. אני רוצה שתלמדי אותי להיות מכשפה כמוך.

התחלתי לבכות בעצב רב. דר' אוזעקי לא הצרפה למעגל.

פטוניה, בחורה גזעית וחכמה מהשפלות של הולנד, בעלת שיער בצבע חיטה ושדי ענק מלאים תשוקה, נחה לרגע על מדף הירקות האורגניים בחנות הירקות ברחוב המרכזי על עיירת מגוריה הדרומית מלאת האור הצהוב. פטוניה הגיעה לעיירה הדרומית הזו לאחר חיפוש שארך ארבע שנים אחרי המקום בו יש עוצמות כשף בלתי רגילות. חיפושיה, לחשיה וכישרונה במציאת מים באמצעות ענף עץ במדבריות השונים בעולם [כך היא מרוויחה כסף] גרמו לה לחנות בעיירה הזו, דבר שלא ממש מטריד את פטוניה, כי עכשיו היא מחפשת שותפות למעגל הכוח שנופץ.

פטוניה יודעת על מעגל הכוח שנופץ בשל האזנה מרוכזת ורגישה מדי לילה לזרמי הקולות השונים שנעים באוויר העולם, ורק מומחית מסדר הגודל של פטוניה , השייכת למעגל העליון והמושלם, יכולה לזהות, לשמוע, לפרש ולהבין.

עכשיו על מדף הירקות היא בוחנת לעומק את אֻפָּטֶלָּה. אשה כבדת בשר, שחורת שיער בעלת אצבעות דקות ועדינות להפליא שחיטטה בין הירקות ותשומת ליבה היתה ככל הנראה במקום אחר. פטוניה כיווננה את השמיעה הייחודית שלה, ולא הצליחה לקלוט שיחה אבל בהחלט אפה הריח ריח כשף, ושיחה עם ישות על אנושית. פטוניה התרגשה. ציד שותפות חדשות למעגל אינו דבר של מה בכך, ויש לבדוק את הכשרונות של כל חברת מעגל.

מבלי להוסיף מחשבה מיותרת היא העיפה ללא תנועה פיזית מצדה עגבניה הישר לפניה של אופטלה. העגבניה נמרחה על מחסום שקוף וחיצוני שהקיף את אופטלה כמו בגד, אם כי לא צמוד אליה ממש, אבל רק חדי עין ראו. לחש פנימי נוסף והמחסום והעגבניה הושלכו לצד, ואופטלה עמדה חסרת הגנה בפני פטוניה, כך פטוניה חשבה לרגע עד שראתה את האבטיח שטס לכיוונה.

בואו נעצור כאן שניה, נקפוץ אל שאר הקונים והקונות בחנות הירקות. מה הם ראו?

הם ראו שתי נשים מטיחות זו בזו פירות וירקות בלי לזוז מהמקום ובלי להניע את גפיהן.

מה הרגישו האנשים האלה?

זה כבר יותר מורכב. העיירה הזו היתה מרכז של עוצמת כשף, אף אדם לא הגיע אליה במקרה או נולד בה במקרה.

פטוניה קלטה את המצב המסוכן, לפתע האוויר סביבה התמלא בקולות ובתנועת קולות נרגשת-נסערת, וסביבה נעמדו עוד שלוש נשים, כל אחת שונה בחזותה החיצונית, וכל אחת מלאה בעוצמת כשף אדירה.

המעגל החדש שצריך להיוולד החל לעשות את צעדיו הראשונים.

חמש נשים.

חמישה כוחות אדירים.

הירקות והפירות החלו לטוס לכיוונים שונים במהירויות שונות והצחוק החל לבעבע ממעגל הנשים. הקופה הרושמת של החנות התמלאה בכסף שכיסה את כל אי הסדר, הלכלוך ואובדן הסחורה.

המעגל נולד.

פטוניה חייכה אל עצמה. נשמה עמוק. כינסה שדיה לתוך גופה.

היא שילחה חיוך ענק לארבע הנשים.

בחדר הקטן שאושפזתי בו, יש תאורה נעימה וצהובה. המיטה מתאימה לי, ועליה שמיכה דקה בהדפס של שושנים צהובות.

ליד המיטה ארונית קטנה וחומה, ובה שלוש מגירות. שמתי במגירות את כל חפציי. במגירה התחתונה שמתי את ספר הכישוף, שנאלצתי להבריח במהירות מחדרי. הפעלתי לחש הסתרה עתיק כימות האדם והוא נעלם בתוך המגירה כמו לא בא לתוכה מעולם.

יש מול המיטה כיור בעיצוב אולטרא מודרני, כזה שנראה כמו קערה מונחת על שולחן. הכיור בצבע לבן בוהק, כמו שאני אוהבת. מעל הכיור מראה עגולה שבתוכה נשקף כל החדר, והיא חשובה ללחשי הבריחה ולשביל הבריחה אם הם יבואו גם אליי.

אני לוחמת .

אני לוחמת שברחה בעור שיניה מהמערכה. רמזים וסימנים של חורבן כבר נעו וזעו במרקם החיים שלי. כוחות הזכריות האלימה של שלושת אלי הכוח פעלה את פעולתה, שברה את מעגל המכשפות ונרגה את מנהיגתנו הדגולה.

אני לוחמת בהמתנה.

. 

גאולה עצבגריל פתחה את דלת המסעדה שלה באנחת כאב עמוקה. ירכה השמאלית כאבה זה שלושה ימים ברציפות, ובטנה העבירה בה גלי כאב דוקרניים. אבל, לא היתה לה ברירה , המסעדה קדמה לכל. היום, תכננה להכין אוכל פשוט ביותר, כיוון שגם אצבעותיה כאבו, ומיומנות החיתוך שלה, ששמעה יצאה למרחוק תבגוד בה לו תנסה להפעילה.

בעודה נכנסת למסעדה הגיע בריצה ירדן הימרויש, העלוקה אותו פרנסה כמשגיח כשרות של העדה החרדית. ירדן השמן, המזיע ליקק את שפתיו בהתלהבות עת נזכר בהוראות איש הסתרים, שפגש לפני כשבוע ברחובהּ הראשי של בני ברק. שים קצת מהרוש התפל הזה בכוס השתיה שלה, ותקפיד שרק היא תשתה ממנה. כדי לבצע פעולה זו זכה הימרויש לדירה גדולה במרכז בני ברק, לתוכה הכניס בקלות את אשתו ושמונת בניו ובנותיו, וכן סכום כסף לחתונת בתו-בכורתו.

ירדן ראה את גאולה בכאביה, אך לא דאג לה כלל, כי איש הסתרים הבטיחו שלמות לא תמות, והרי רווקה ועקרה גאולה עצבגריל ואינה מפרנסת אף אחד למעט את עצמה, כך שמעשהו אינו "נורא" כל כך, כי איש הסתרים הבטיחו שידאג לגאולה לאחר שתמכור לו את המסעדה.

קול נפילה נשמע בתוך המסעדה. ירדן רץ אל המסעדה וגילה את גאולה מפוזרת ורועדת במרכז המסעדה וקולות כאב בלתי נסבלים עלו ממנה. הוא במהירות הזמין אמבולנס ועמד ליד גאולה, ולא נגע בה מחשש.. .[טיפש ירדן, ומייד יגלה שהוא אפילו יותר טיפש ממה שחשבתי שהוא].

גאולה הלכה לעולמה. להלוויתה הגיעו אלפים רבים. בראש תהלוכת האבלים צעד ירדן הימרויש, מוזג הרוש לשתייתה של גאולה. כשהסתכל על אלפי המלווים את המנוחה, אחת מ-ל"ו צדיקים קראו לה ראשי הקהילה ויבבתם עלתה השמיימה, הבין ירדן דברים רבים.

לכן כנראה לא התרגש כאשר חודש אחר כך נעצר על ידי המשטרה באשמת רצח גאולה ונכנס לכלא למאסר עולם.

שרה יונה רחמנוביץ, או בלשון חברותיה הפרנקיניות פלומבה, היתה תלמידה למופת בבית הספר לבנות על שם הרב הקדוש והגאון הרב סאלם מחדיר. הרב עצמו כבר לא חי שנים ארוכות, ונכדיו תרמו כסף לקהילת הפרנקינים יוצאי ארצות הבלקן.

איך הגיעה בכלל שרה יונה לבית הספר הזה, שנערה טובה, לבנה ובהירה מבית אשכנזי טוב בחיים לא תבוא בשעריו? שהרי ידוע שבנות הפרנקינים נותנות אוויר מאחוריהן בשל האוכל שהן אוכלות ולומדות לבשל, וידוע שהחי"ת והעי"ן שבגרונן מצביעין על גרגרנות יתר ואהבת גידי הגברים, וגם ידוע שטיפשות ורעות הן, וגופן מפיץ ריח רע והן מכשפות וקוסמות וליליות.

הסיפור על צביה-לאה מלמולה ואיך שנפלה בידיו של עזאזל השד בעל הגיד העבה והארוך, ואיך מדי לילה נהגה לפשוט על בתי תלמידי חכמים, בחורים, ילדים רכים בני 15 או 16, ופיתתה אותם להשקיע בה את גידם במקום ללמוד תורה, כדי שאדונה עזאזל ירווה מיין ד-דוכראין של גובראין יהודאין, והכל בגלל שלא יכלה להתגבר על יצרה הרב, ולמרות שלמדה בבית ספר של קהילית ז'חלין, אכלה קיטניות בפסח ונתנה אוויר ביום שני של החג הקדוש, ובושתה כי רבה  פתחה שער רחב לשד הנורא.

פלומבה הגיעה לבית הספר של הפרנקיניות בגלל שאביה בגד באמה עם אסתריאה בבליקי, וכעונש לו ולאשתו הצדקת הגמורה הן הורחקו מקהילתם והוגלו לקהילת הפרנקינים בפאתי המדבר הגדול. שם היה רק בית ספר אחד, ופלומבה היתה הבת האחרונה של הזוג המקשיש ולמוד הסבל. ויש לדעת, וחובת כותבת העיתים של קטני העולם האומללים לספר גם אם אוזנים תצילנה ועיניים עדיף יכוסון במלמלת הערפל מרגיע הכאב והסבל, שאבי פלומבה לא בגד באשתו, כי כבר שנים אין לו כוח גברא, ומרוב בושה שייצא שמעו ככזה סתם פיו. אשתו הצדקת האומללה ידעה את האמת כמוהו, ובכל זאת הבינה  שכוח עליון מפיץ את השמועה הקשה על בעלה, ועליה לקבל את דין גבירי ומנהיגי העדה הקדושה. האמת, לדעת כותבת הקורות האלה היא, שאבי פלומבה פשוט ישב על פנקסי הקהילה, היה ישר כמו סרגל וסירב להונות את פקידי ממשלת הזדון הציונית, ורקמו ותככו עלילה ותכך כדי להרחיקו מהפנקס.

שרה-יונה מרוצה מאוד מחברותיה החדשות וכהות העור. בחדרי חדרים הן משוות את אברי גופן, את לובן הבשר שלה אל שחור בשרן, את שחמחמות פטמתה לשחרות פטמתן. וכך, מרצון או שלא מרצון בהודעה מלמעלה או שלא, נמצאה פלומבה דבוקה בשר אל בשר עם רבקי משלול, בתו של רב בית הספר, בת הזקונים בעלת קול הזמיר ותלתלי השולמית. הבינו השתיים היטב את גודל האסון שממתין להן, אם לא תשמורנה תשוקתן בסודי סודות, וכיוון שלא נגעו זו בערוות זו, וכיוון שרבקי ידוע ידעה שהיא רוצה את פלומבה לנצח לצדה, שידוך נוצר. אחי רבקי יפה התואר והרווק  ארוס  אורס לפלומבה האשכנזיה.

שמחה גדולה היתה אצל הורי הפלומבה ועצב ודיכאון אצל הארוס האומלל, שכמו אחותו אהב את בני מינו, ואף לא אחד ידע על כך, למעט אחותו. רבקי הזריזה וחדת העין ראה ראתה לילה אחד את אחיה מחליף בגדיו לבגדי חילונים, וכולו התרגשות ושמחה. אפילו ניגון שבת ניגן בשפתיו. אצה רצה אחריו לראות מה החדש? לתדהמתה פגוש פגש אחיה את עאבד הבדווי שעובד בניקיון בבית הספר, והשניים החליפו טפיחות על שכם ואחר כך נשיקות ארוכות, ויבבות עלו מגרונם. היא התבלבלה אבל בהיותה רבקי, חזרה לביתה וסתמה את פיה היטב, ציפתה ליום בו המידע הסודי יעזור לה. והנה, שעת רצון הגיעה, והיא הבהירה ואמרה לו בשקט ובאכזריות רבה, שאם לא יתחתן עם פלומבה סטייתו הנוראה תצא לאווירא דעלמא, ושיהיה סמוך ובטוח שקול התור יפיץ הבשורה בארץ ובעולם. אבל הוסיפה רבקי, לעתיד ריקי שאין עליך חובת ביאה, כי חברתי אינה אוהבת גידי הזכר אלא שפתי הנשים.

ועל קורות השתיים בעולם החרדים, בעולם החילונים, בעולם השדים ובעולם המלאכים עוד אכתובה ואספרה.

מוקדש בהערצה ללא סותמת ולאתי אור

נועה ויסרגולד התאהבה בהירש לילבוך בלילה אפל, ליל תשעה באב. כל כך התאהבה בו, שכאשר יצא מבית הכנסת בדרכו לביתו, תפסה אותו ביד ומשכה אותו אחריה לסמטה חשוכה, ושם למרות התנגדותו בצעה בו זממה, כלומר, מצצה לו וקיבלה אותו לתוכה.

עברו תשעה חודשים ונועה ילדה בן יפה ומתוק. קראה לו בער או בחיבה בער'לה, והמשיכה את חייה כאמו של הילד הכי יפה ברחוב. ואז בליל תשעה באב, הלילה האפל ביותר נכנסה בליבה התאווה הפרועה וכוונה כנגד ישראל לילבוך אחי הירש. גם אותו תפסה ביד ומשכה אחריה לסמטה אפלה, וגם בו עשתה את שעשתה באחיו, ובתום תשעה חודשים ילדה בן מפואר ויפה, וקראה לו יוסף או בחיבה יוס'לה, וכך הפכה לאם שני הבנים המפוארים והיפים ביותר ברחוב.

צפניה ברגרשטיין בחור שחרחר, נמוך קומה ורזה מאוד. היה לו אף דק וארוך, שפתיים עבות ועיניים קטנות ומכוער במיוחד. הוא לא ידע איך להתלבש כך שהרואים אותו לא יפנו ראשם הצדה מחמת מכת הכיעור ששמה צפניה ברגרשטיין. אבל סהדי במרומים, שלפעמים גם יהווה מסתכל למטה ומחליט להיטיב עם אחד המסכנים שחייהם נתלים עליהם כשק של צרות. והוא ראה את צפניה, שבדיוק עמד תחת פנס הרחוב ומנה שטרות לידיה של זונה, שאפילו היא המורגלת בזוועות הגברים התקשתה להתבונן בו.

החליק לו יהווה מחשבה למוח עתיר האנדורפינים. "יש לי כסף בבנק ויש דרכים היום לשנות את המראה". צפניה התנודד שניה על עקביו וחזר לביתו. בבוקר הוא מצא את דוקטור יחיעם פוחלץ שהסכים לעשות בו מעשים, כך שבסופם יהיה צפניה ברגרשטיין דמות שהבריות יצליחו להסתכל בה.

חודשיים אחרי הניתוח התעורר גבר צעיר בבוקר והתבונן במראה. פניו היפים עד כאב התבוננו מהמראה. הוא לבש חליפת אימון ורץ למכון הכושר. משם לכשסיים רץ למכון הלייזר להסרת שיער, ומשם אץ רץ לסוכן הדוגמנים המוצלח ביותר.

רק דבר אחד נורא קרה לצפניה. לא עומד לו יותר. לא ויאגרה ואף טיפול אורולוגי, פסיכולוגי או אחר לא הצליח לקומם חורבנו.

ונשאלת השאלה - מה זה שווה להיות דוגמן חתיך והורס אם הזין לא עומד?