אז כמו שאתם בטח רואים, יש לי פרו. יופידו. מגניב לי.
איזה שרשרת העברנו אשכרה "חבר מביא חבר". מרוב שזה ארוך אין לי כח לכתוב..חח.. XD
אתמול הלכתי עם דידושלי להופעה של שי גבסו בתיאטרון, שם פגשנו אנשים רבים, ישבנו יחד עם בלוניזם וליב אהובותיי,
היתה הופעה מדהימה, כמו שבחיים לא ידעתי שאני יתלהב משי גבסו. אחח.. גם צדיק וגם חתיך! XD בנות זוכרות "שי תוריד ת'משקפיים?" חח... זה היה אדיר.! צילמנו, שרנו, עמדנו, קפצנו.. ואפילו שרנו את תפילת "שלום עליכם".
זה פשוט הזוי לפעמים, כמה שבנאדם עובר הרבה דברים בזמן כל כך קצר, כמה דברים מספיקים לחוות, להרגיש... אין סוף.
אתמול, אמא הזמינה תור לרופא שלי, כדי לקבל את התוצאות של הבדיקות מבית החולים, אז אמרתי לה שתלך לבד, אין טעם שאני יסחב איתה. אבל בלילה היו לי קשיי נשימה, וקוצר נשימה מטורף, אז בבוקר החלטתי שאלך איתה, הרופא נתן לי מלא מלא תרופות העמיס בצורה לא נורמלית, כדורים, סירופ, 2 סוגים של משאפים, משחה, תרסיס.. פווי. אני כבר הרבה זמן מרגישה צורך עז לתרופות כי אם לא קשה לי כל כך. והניתוח הפרוצדורה מתקדמת. טוב, אז המצב הבריאותי לא בשמיים, אבל נתמודד, וגם את זה נעבור, המינימום זה להגיד "נושמים" אבל גם זה לא הכי.
אחרי כל הדרעק הזה, הלכתי לשיעור תיאטרון. ומשם להצגה "אנה קרנינה". אחח.. התיאטרון, השיעור היה יחסית מלא בדיבורים אבל שיעור תיאטרון מדהים כמו תמיד. ככה זה. יש לי עבודה לא קלה לשיעור הבא. אבל זה הולך להיות מרתק.
וההצגה, כל החברים אשכרה נרדמו בצורה לא נורמלית, ואני היחידה שנהנתי ואהבתי את ההצגה, ראיינו אותנו לרדיו, ובתאכלס. הרמת משחק היתה אדירה, אומנם המחזה עתיק כל כך, ולא נוגע לתקופה של ימינו. היה איכותי פחד.
ואחרי שנגמר, נכנסתי באלגנטיות עם לינוי וחברתינו אל מאחורי הקלעים, ואחרי שרמי הויברגר [השחקן המועדף כל כך!] יצא, הוא חייך אלי, ואמר שלום, ואז התחלנו לדבר... וואלה. נהנתי. כל התיאטרון מהשיעור עד ההצגה השכיח אותי מהכל.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
,
לולי.