1/2008
סיכום 2007 פתיחת 2008. פוסטמונות מ ט ו ר ף .
אומנם באיחור אבל בקטנה, מי יגיד לי שאני לא יכולה לסכם את 2007? ולפתוח פה את 2008?
אז כמסתכלים ומביטים אחורה, אל שנת 2007, שנה תמימה, מרתקת ומלאת חוויות.
אפשר להגיד ולציין, שבשנה הזו חוויתי כל כך הרבה דברים, מכל הסוגים והמינים.
וגם אני מרגישה שהתבגרתי, השתניתי, יעידו על כך כמה אנשים. מה שלא הורג אותך מכשל. משפט כל כך נכון.
כמה אפשר לחוות ולעבור בשנה אחת? זה כל כך מטורף. אבל איך אומרים? ה-כ-ל קורה לטובה.
וכנראה, שאם דבר מסוים מתרחש יש לו סיבה, לפעמים אלוהית, אך, תמיד יש סיבה.
הכרתי אנשים מיוחדים במינם, ויש לזה משמעות אדירה. לכל אדם יש תפקיד בחייו של אדם אחר.
כמה תמונות מיוחדות שיסכמו את 2007-
   
 
   
    
    
    
   
  
  
  
  
  
  
  
ועכשיו, שנת 2008. שנה אזרחית אומנם, אבל לא נורא אם נציין אותה.
מקווה ומאחלת לכולנו שנה טובה יותר, מוצלחת יותר, אגדית יותר, חלומית יותר.
שאלה למחשבה- אולי באמת כדי לקחת סיכונים?
הרי, אם לא נסתכן בחיים איך נחווה?, איך נהיה מאושרים? שכל אחד ינצל את חייו,
ויהנה, יחווה, יתרגש. וגם להזיל דמעה זה לא נורא, זה גורם לך להתעשת נראלי, לא?
ומה זה בעצם ה א ו ש ר . היעד הנשגב והטהור שכולם מנסים להגיע ולחוות אותו כמה שיותר.
כולם חושבים שאושר זה בעצם תקופה, אבל אני לא כל כך בטוחה בזה,
אני מאמינה ש א ו ש ר , זה בעצם רגעים מיוחדים, שחולפים, ונחקקים בזיכרון לנצח.
א ו ש ר, יכול להיות אפילו הרגע הכי קטן, שאתה מתהלך לך עם עצמך,
ופתאום מביט בטוב ובעושר של הטבע, או בתכונות ובמעלות שלך,
או בכל הדברים העצומים שיש לך בחיים.
אפשר להגיד שאני אוהבת את הפוסט הזה. באלי בטוב.
אתמול, היה ערב להקות במקיף ג'. קצת נוסטלגי הייתי אומרת. אבל היה לא רע בכלל.
  
לפני שאני מסיימת את הפוסט, אני רוצה לצרף שיר מאוד מיוחד עבורי-
פלוגת הצער/אביב גפן (מהאלבום –שומקום.)
פלוגת הצער היום בלילה ניצחה את פלוגת השמחה
חיילי הדמעות ירו צרור של בדידות על תותחי האהבה
חיילי החיוך ירו חץ של אושר פלוגת הצער לא נפגעה
חיילי החיוך ספגו רימון של נוסטלגיה פלוגת הצער היום ניצחה
ומאז כל ערב הם פותחים שולחן בחדר ליבי הקטן
לפעמים השמחה שולחת מרגלים אך לרוב מגלים את כולם
הצער עושה אימונים בין רכסי הייאוש שנמצאים ליד הר השתיקה הגדול
הם שטים על ספינה עשויה מחשיש הם שטים על הים שעשוי אלכוהול
אז אם פתאום אתה שומע בלילה תהלוכת צער ליד חלונך
אז כנראה שפלוגת הצער הלילה
ניצחה גם אותך
(אביב, מההופעה ברעננה 30.8.07)
אני אלך לי לדרכי,
ואני יאחל לכולכם הרבה בריאות, הצלחה, ורגעים קטנים ומדהימים של אושר.
כמו תמיד, כאן,
לולי.
נ.ב- שעת סיום 05:18 כמו שאתם שמים לב לקח לי מלא זמן..
| 
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
