טוב,
אז באמת שלא הייתי כאן מלא מלא מלא מלא זמן.
והתגעגעתי כל כך. זה באמת היה חסר באיזשהו מקום.
יש המון לכתוב, אבל אין זמן כל כך... זו הבעיה העיקרית אפשר לציין.
אני מקווה לחזור לעדכן לעיתים קרובות יותר.
בלי קשר לזה,
יש לי תחושה שתיכף תתחיל לה תקופה חדשה...
אני מקווה שיהיה טוב. בלי עין הרע.. שיהיה סיפור רגיל, לשם שינוי. ולא כמו כל ההזויים.
נראלי שתקופתו כבר נגמרה מבחינתי... כנראה שכעת זה חולף. וטוב שכך. כל כך חיכיתי לרגע הזה, להמשיך הלאה...
ולא להיות תקועה באותו מקום רעוע, עצוב וחסר תכלית.
נחמד שיש אנשים שמעלים חיוך על פניך, זה מרגש, משמח ומחמם את הלב.
אני שמחה שיש לי את האנשים האלה..
אתם הכי מיוחדים בעולם עבורי.
מבחינת עומס והתעסקות מחכה תקופה לא פשוטה בכלל, לחוצה, עמוסה וגדושה במעשיות..
* בצפר - מבחנים ובקרוב גם מתכונות לקראת הבגרויות...
* תיאטרון - חזרות לקראת ההפקה, שכנראה נעלה אותה במאי.
* טקס יום הזיכרון- החזרות תיכף מתחילות..
*טיול שנתי מיום ראשון הקרוב..
*עבודה פה ושם כשיוצא בגלגלוש :P
* ההדרכה.. התנועה...
*הבדיקות...
וחוצמזה.. גם היומולדת תגיע אוטוטו... יום אחרי היומולדת של א ב י ב והיומולדת של אור הברבי :)
טוב, אני מרגישה שיש לכתוב מליארד דברים ואני אפילו לא יודעת מאיפה להתחיל..
אז אני אשים תמונה מפורים ונראלי שבזה נסיים ת'פוסט.
פורים 2008. כיפה אדומה :)
לא משנה, יותר מאוחר אני יעלה תמונות מפורים.
שלכם כמו תמיד,
עדיין, אותה גברת בשינוי אדרת,
לולי. (ספיר, נוו זאתי עם הצבעים בשיער, שבאלכם לכנות אותה בתור תוכי.. שיהיה לכם בפנאן)
(ב-6.3.08 ההופעה המושי מושלמת של אביב בהאנגר!!!)
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
