לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

He Looks At Me But He... Never Calls Me


.............................................זה לא חובה לחיות זה זכות להיות חיים לכבוד מיליארד מיליארד טועים............................................. Pepole Are All The Same - Personality Is Our First Name

Avatarכינוי: 

בת: 33

ICQ: 196436144 

תמונה



מצב רוח כרגע:



מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    דצמבר 2007    >>
אבגדהוש
      1
2345678
9101112131415
16171819202122
23242526272829
3031     

 
הבלוג חבר בטבעות:
 



הוסף מסר

12/2007

ספיישל נעם רותם. "עזרה בדרך שלך!"


אז אני אתחיל בזה, שאני אגיד מילה קטנטנה - תודה.

ליקרים לי מכל, שעזרו לי ברגעים הקשים, לשיחות, לעידוד ולחיבוק.

השיחות המשמעותיות נורא השפיעו עליי. וזה גרם לי להבין המון דברים.

עכשיו למשהו קצת אחר.

וכמו שהבטחתי בקומונה של נעם רותם בתפוז, ובפורום רוק ישראלי בתפוז, שאכתוב ביקורת על ההופעה [של נעם רותם] ושאני יעלה תמונות.

כך קרה, וחשבתי להעלות את זה גם לפה. והנה זה קורה.

 

ביקורת הופעה-  נעם רותם –עשן הזמן 15.12.07

קודם כל, תודה לפורום רוק ישראלי בתפוז, שבזכותו קיבלתי 2 כרטיסים להופעה.

הגעתי, והייתי ברשימת המוזמנים, פתאום, נעם יצא החוצה ודיי התרגשתי למען האמת. היינו להערכתי 30 - 40 אנשים, חלק ישבו, חלק עמדו, היה מפוצץ.

ההופעה התחילה ב:21:40 – 22:00. והשיר הראשון שנעם שר [גם השיר הראשון באלבום.] בלי הרבה הקדמות היה "עולה ויורד" ["אם יש לך את הכל אפשר רק לאבד לבד בבניין הגדול עולה ויורד"], השיר שבאמת העצים את התרגשותי המרובה, בעקבות האווירה, ובמיוחד בגלל המילים הקסומות שזורמות מהאלבום "עזרה בדרך".

יש לציין, שכל ההופעה נעם היה בקשר עם הקהל, והוא נתן לי לפחות תחושה מדהימה, האינטימיות, הפתיחות בשירים, הביצועים, וההומור שלו.

נעם אמר שאנחנו נורא קרובים אליו, הוא התרגש ואמר: "אין על הקהל של הדרום", לאחר מכן, אחד האנשים בקהל אמר: "אין על האמנים שבאים להופיע בדרום".

נעם בא לבד, ללא המתופף או הבסיסט, משמאלו היתה מונחת הגיטרה האקוסטית שלו, ומימינו היתה מונחת הגיטרה החשמלית שלו.

ההופעה היתה מדהימה, אני כל כך נהנתי, צילמתי תמונות, והסרטתי שירים.

היתה הופעה אינטימית ומרגשת במיוחד, יצאתי עם כל כך הרבה רגשות, וחוויות, וכמובן – חיוך על הפנים.

נעם שר את השיר "עזרה בדרך" [שם האלבום האחרון.] , והביצוע היה מדהים. ["כל מי שזורק את החיים שהוא קיבל במתנה כל ערב"]

במהלך ההופעה, הוא שאל אם מישהו לא שמע את הסיפור על אורי לוטן, ואחרי שכמה קולות נענו, הוא סיפר את הסיפור, ואז שר את השיר על אורי לוטן – ללכת כמו אריה. האנרגיות בשיר הזה היו מטורפות. היה אדיר. ["לא הכל שחור לבן, כי בעיני רוחי אני רואה עוד גוון"]

נעם שר את השיר "אסף אמדורסקי", וחיקה את אסף שאמר שהאלבום שלו נורא דיכאוני וכבד. וזה היה כל כך מצחיק, ואדיר, כולם נשפכו מצחוק.

לפני שנעם שר את השיר "חרב דמוקלס", אז הוא סיפר הקדמה קצרה על דמוקלס, ואחר מכן, שר את השיר, שאישית, הוא בין המועדפים עליי. מה שאגב מפתיע, שזה לא שיר של נעם, כי זה כל כך מתאים לו. ["ולרפא אותך צריך, אז הם הורגים כדי להציל"].

לקראת סוף ההופעה, נעם ציין את זה ש-U2 בהופעותיהם, שרים את השיר האחרון (אם אני לא טועה) ללא מיקרופון, ביצוע אינטימי עם הקהל. וכך עשה נעם כשביצע את השיר על האקוסטית, והיה כל כך מרגש.

אחרי ההדרן ה-1, הוא שאל אם יש לנו בקשות לשירים שהוא ישיר, אחת הבקשות שנענתה היא השיר מהאלבום- חום אנושי, החברה שלי. הביצוע היה ממש נפלא.

כמעט כל ההופעה היו שירים, מהדיסק החדש והאחרון – "עזרה בדרך".

עוד ביצוע מקסים במיוחד שאהבתי, "שיר מהקומה התשיעית". אנשים חייכו, וזמזמו את המילים, ואני הוקסמתי מהאווירה המדהימה שלא חדלה. ["תמיד יש מוזיקה ויש אור ויש חום ויש לב שצריך אותך ויש פחד וצחוק"].

מה שהכי אהבתי, ושגרם לתחושה אינטימית ביותר, היתה העובדה שנעם לא ירד מהבמה בסוף ההופעה וחזר, יחד עם גודל המקום ויחד עם הקסם של נעם היתה תחושה חמימה במיוחד.

אחרי ההופעה, שנעם ישב לו עם סיגריה, ניגשתי אליו, ולאחר שהוא חתם לי על הדיסק, לאחר שהצטלמנו, ולבסוף, הביא לי גם מפרט לאוסף. סיפרתי לנעם שאני הולכת לכתוב ביקורת על ההופעה.

הנה קישור לאלבום התמונות שצילמתי : http://www.showme.co.il/gallery.asp?u=sapiralon&album=385552

אז לסיכום חבריי, לפי דעתי מי שלא היה בהופעה החמיץ. אז בציפייה רבה ובכיליון עיניים עד להופעה הבאה שאגיע,

שלכם,

לולי.

                                  

                                          והנה כמה תמונות מההופעה:
                                

 

                              

ואם כבר... הוספתי לכם קליפים. תהנו, זה הכי חשוב.

בשורות רעות-

 

 

עזרה בדרך- (שם הנושא של האלבום האחרון והחדש)

 

 

                                       

יאללה, עד לכאן, יצא לי ספיישל נעם רותם מ ט ו ר ף . .

שיהיה לכולכם לילה קסום,

לולי.

נכתב על ידי , 26/12/2007 23:27  
16 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



.six years without you


ערב ט"ו בטבת. יום ט"ז בטבת (היום הנורא מכל?, היום השחור? איך לקרוא לזה?!) . 

ביום שני, אני לא אבוא לבית הספר, ועכשיו תגידו "איזה כיף לך" אז זהו שלא.

ביום שני, ה א ז כ ר ה .


 

6 שנים בלי אבא.

ועדיין, אחרי שהזמן טס וחולף לי בין הידיים, אני לא מעכלת את זה.

וההתמודדות? קשה עוד יותר. תאמינו לי.

 


 

החולצה הלבנה הקרועה, העצב על הפנים, האבל והיגון הקודר שבלב, הפנים החוורות, האמת שלא מתעכלת, ולא תתעכל לעולם. התנחומים. והלבד.

 

ושוב, כמו כל שנה. הגיע הרגע בו אני צריכה להחליט את ה-החלטה לגבי אותו יום.


השתיקה שלי, זו הצרחה הכי גדולה שבי,
השתיקה שלי, זה הכאב הכי כואב אצלי.

וכשהשקט ייפול כמו חול,
קולי לאיש לא יגיע.
אני יכולתי לבכות אבל,
פחדתי שזה יפריע.

השתיקה שלי, זו הצרחה הכי גדולה שבי,
השתיקה שלי, זה הכאב הכי כואב אצלי.

וכשהשקט ייפול כמו חול,
קולי לאיש לא יגיע.
אני יכולתי לבכות אבל,
פחדתי שזה יפריע.

וכשהשקט ייפול כמו חול,
קולי לאיש לא יגיע.
אני יכולתי לבכות אבל,
פחדתי שזה יפריע.

השתיקה שלי, זו הצרחה הכי גדולה שבי,
השתיקה שלי, זה הכאב הכי כואב אצלי.

 

עד לפוסט הבא,

שלכם נטולת מסיכות,

ל ו ל י . . .

נכתב על ידי , 19/12/2007 21:43  
26 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



אנו נושאים לפידים בלילות אפלים...


חודש חדש. חודש דצמבר. לא אהוב במיוחד.

                 

זה מתקרב. בסוף החודש. איך הזמן עובר...

 

טוב, אז חג חנוכה כבר הגיע. ועדיין לא איחלתי לכם חג שמייח!

אז שיהיה לכולכם חג מואר, חג קסום, שלכולנו ידלקו אורות צבעוניים וססגוניים..

ושתמיד נביט אל אור קסום שילווה אותנו.

 

 

8:31 דקות. אבל אחלה סרטון על חג חנוכה.

 

 

זה סרטון יותר קליל.. ואם לא זיהיתם זה מרחוב סומסום. אחח.. נוסטלגיה.

 




לה לה לה. קצת שופינג
  
נעלי בית של סקובידו                                         פוזמק :P                                     גרבי ברך
 
DVD החדשדש של בלאקפילד!          הנרות של אביב, הימני עם המילים של "שיר תקווה" והשמאלי עם המילים של "אהבנו".

 

אז לאט לאט אני מחלימה. והתחלתי קצת לצאת מהבית..

ביום שלישי היה מצעד לפידים, היה ממש מאגניב,

וואלה, איך התגעגעתי לקן המדהים שלי.
                   

פעם ראשונה שזה קורה. מפעל תנועתי ראשון, בלעדיי.

פעם ראשונה שאני לא יוצאת.

טיול חנוכה שכבתי של כל הארץ.

הפעם באמת לא הרשתי לעצמי לצאת, הבריאות לא מאפשרת כרגע.

אבל איך אומרים? הכל קורה לטובה!

 


היום הייתי בסרט "כוורת בסרט", הלכתי עם האחיינים הקטנטנים,

אז נאלצתי ללכת לסרט המדובב.

לא נורא, בקטנה. תאכלס, ממש נהנתי, לא תיארתי לעצמי שאני יהנה ככה.
 

 


עד לפוסט הבא... שיהיה לכולכם חג מקסים! ותנצלו היטב את החופש!

שלכם,

3> לולי.

נכתב על ידי , 7/12/2007 02:33  
10 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 





11,866
הבלוג משוייך לקטגוריות: נוער נוער נוער , מתוסבכים , אהבה למוזיקה
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות ל*לולי!* אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על *לולי!* ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)