בפוסט הזה, אני כותבת על סטיגמות, תגיות-תוויות שיש בחברה (ויש, אין טעם להתווכח.).
אני אישית, לא אוהבת את כל הדבקת הזהויות והחילוק לקבוצות כמו: פרחות, ערסים, פקאצות, פריקים וכו'. החילוק מתבטא ברוב הפעמים על פי מראה חיצוני, לבוש וסגנון מוזיקה. ולא באמת ברוב המקרים, אתה מכיר את האדם, את האופי ואת אישיותו.
סטיגמות עצמן, נועדו על מנת להבליט דברים שליליים, דברים שונים שהופכים בעצם לחריג. יש הרבה גורמים וסיבות לכל היווצרות הסטיגמות, אני רוצה להדגיש שזה נורא מיותר. ובלי לשים לב, זה יוצר מריבות, סכסוכים, ובעיקר פגיעה ברגשות של אנשים וכו'.
"אל תסתכל בקנקן אלה במה שיש בו", לא לשפוט, לתת ביקורת, להכליל, ולהרעיף סטיגמות על אדם לפני שאינכם מכירים אותו, מגלים את האופי שלו, ויודעים מיהו..
"אל תעשה לחברך מה ששנוא עליך", פתגם כשמו כן הוא. דברים שאתה שונא אל תעשה לאדם אחר.
באמון של היהדות ישנו משפט מהתנ"ך בעל עוצמה אדירה מספר בראשית: "ויברא אלוקים את האדם בצלמו בצלם אלוקים ברא אותו" על פי היהדות, אדם הוא אדם, ללא הבדל דת ומין, הוא צלמו של אלוהים.
די! די לשנאת חינם.. החיים קצרים, אף אחד לא יודע מה יהיה מחר, אפשר לתכנן עולם ומלואו, ובן רגע למות עקב מחלה, או מתאונת דרכים, או מפיגועים ומלחמות, סיבות לא חסר, אז למה בזמן הכל כך קצר הזה, נפגע אחד בשני? נריב? נקלל? נרביץ? נחריב? נהרוס? נדביק סטיגמות? למה?... אי אפשר לשנות את העולם ברגע אחד, נתחיל בקטן. התגיות האלה פוגעות כל כך הרבה בלי שאנחנו בכלל שמים לב.
המרחק בין אהבה לשנאה עומד על חבל דק, אל תתבלבלו, פשוט תאהבו.. בואו נפסיק יחד את שנאת החינם ששוררת.
קצת קשה לי לכתוב את כל זה, בגלל האידיולוגיה השונה והאינסופית שנחשפתי אליה לא מזמן. דברים שקשה לעכל אותם.
אני רוצה להוסיף פה שיר שכתב אדם מוכשר ויוצר- עילי בוטנר, מילים מדהימות:
אתה לבן, אני שחור
אני חשוך, אתה באור.
שמחמם כמו אמא ושדואג לך.
אתה קטן, אני גדול
אני רוצה, אתה יכול
לרקוד לצעוד קדימה
להיות שלם בין אנשים.
ואולי יבוא יום ונהפוך שווים
אתה תהיה לי נחל ואני לך ימים
ונזרום ביחד עד אין סוף שנייה לפני שקו החוף מגיע
שנייה לפני שקו החוף מגיע.
אני בוכה, אתה צועק
אני טועה, אתה צודק
זאת הצגה שלנו
ואין קהל, ואין במה
אולי נשב ננוח.
אתה אתה
אני אני
וגם תחלוף הרוח
ויעברו השנים.
ואולי יבוא יום ונהפוך שווים
אתה תהיה לי נחל ואני לך ימים
ונזרום ביחד עד אין סוף שנייה לפני שקו החוף מגיע
שנייה לפני שקו החוף מגיע.
מקווה שעזרתי קצת. כתבתי בפוסט הרבה דברים, שעומדים מאחוריהם עוד דברים, פה זה לא נגמר, אשמח אם תקראו הכל ותקחו את זה ללבכם. מוזמנים להפיק מסרים, ללמוד לקחים וסתם לקרוא ולהשכיל. אני כותבת את כל זה בעקבות כמה דברים שקרו.
אכפתיות זה מעולה, אבל כשמסירים את האכפתיות של האחר זה כבר הופך לדבר לא טוב.
החופש נגמר לאט לאט.. זה מתחיל להיות מהר בעוד 4 ימים חוזרים ללימודים. נצלו היטב את החופש, הוא מתחיל לחמוק מבין הידיים.
שלושה אנשים איכזבו אותי כל כך. זה כבר מעבר למה שבנאדם יכול ומסוגל לספוג, הגזמתם, איכזבתם, ומפה, אני לא יודעת מה יהיה הלאה.
DATES:
היום מרתון סרטים עם דוסי.
מחר קנט' עושים עוגיאדה, סמילנסקי בפעם האחרונה + הופעה של ולוסיטי.
30.8 יש יומולדת לבלוג שנה. יום כיף עם דוסי בתל אביב, בערב הולכים למופע סגירת הקיץ.
31.8 יש יומולדת לג'ורדן. מזל טוב מדהימה שלי!
1.9 חוגגים לג'ורדן יומולדת, ויום אחרון וחביב לחופש...
2.9 נפתחת שנת הלימודים תשס"ח...
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
