כשתנינה שמעה שכל מיני מכשפים אחרים מספרים כאן על שבעה חטאים שלהם, החליטה מיד שגם היא צריכה להשתתף (למרות שזה רעיון שלו, ותנינה בדרך כלל מעדיפה רעיונות של תנינה). החטאים שמנו הנוצרים היו תאווה, זללנות, חמדנות, עצלנות, זעם, קנאה וגאווה, ותנינה חושבת שהיו להם הרבה בעיות, לנוצרים האלה, כי רוב התכונות האלה דווקא חיוביות למדי. אולי לא לרוגלים, אבל בטח למכשפות.
בקשר לתאווה תנינה לא מפרטת, אבל אתם צריכים לדעת שבלי תאווה יישוֹר לכם כל כוח הקיסום. אם בכל זאת אתם לא מתאווים, לפי מדריך המכשפות אתם צריכים לעלות על הגג כשהירח מלא, להסתכל בירח ולהתגעגע אל מישהו נעים, אמיתי או דמיוני.
בקשר לזללנות, תנינה צריכה רק להכות על המצח באצבע צרדה כדי שיופיעו לפניה פנקייקס, ישר לפה. היא אפילו לא צריכה לאמץ את הידיים כדי לאכול אותן (וכך כיסינו גם את העצלנות).
כשתנינה זועמת קורקבן צריך להיזהר, כי היא בוכה דמעות רותחות שלא נעים להשתכשך בהן, בייחוד אם אתה חתול ולא אוהב מים ממילא. אבל האמת היא שכבר מזמן תנינה לא השתוללה ממש, ואפילו לא זרקה חפצים חדים וחתולים מצופרנים על הטטושון (אבל זה בגלל שהטטושון מתנהג יפה).
תנינה בכלל לא מקנאה באף אחד, אין לה במי, כי היא המכשפה הכי מוצלחת. אבל אם נדמה לה לפעמים שמישהו שכח את זה, היא בכל זאת יוצאת עם התוף מרים להודיע, כי סדר בעולם צריך שיהיה.
לתנינה יש גאווה, בהחלט, ולא כל כך נראה לה להשתתף בפרויקטים של אחרים, אבל מה שחזק יותר מהגאווה של תנינה הוא שתנינה שונאת להפסיד. אולי לשנוא להפסיד זה החטא השמיני, הרי ממילא אם לכולם ואפילו לנוצרים יש שבעה, לתנינה בטוח יש יותר.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
