6/2007
סיכום "כוכב נולד", תוכנית בחירת נבחרת שלישית, 9.6.2007
היה איזה רגע שחשבנו ללכת על סדר עולמי חדש, סתם ככה בשביל האשליה המהפכנית, אבל בסוף החלטנו שמכונה שחורקת כבר כל כך הרבה זמן לא מחליפים בקלות, בטח לא כשלימור עמר בסביבה וחולמת לתפוס את מקומה. אז החלק הראשון עוד פעם אצל ש. כהן, וכדאי מאוד ללכת לשם קודם כדי לקרוא על התוכנית של יום שישי. אחרי זה תתקבלו בברכה גם פה.
כל הכוכבים. נופלים, גוססים, מתים. בשלב הזה של העונה אין ברירה אלא להניח שלימור עמר היא סוג של ניסוי פסיכולוגי מז'אנר "בגדי המלך החדשים". ב"כוכב נולד" חושבים שאם הם יספרו לנו כל חמש שניות כמה שעמר היא מיוחדת, מדהימה וניחנה בקול נדיר, אז נשתכנע שמה שאנחנו שומעים הוא לא ציפורניים חורקות על לוח אלא זמרת אמיתית. הניסוי הזה הצליח פעם עם אוהד אלישע, אבל מאז עברנו מלחמה והאוזניים של הציבור נעשו רגישות יותר לאזעקות עולות ויורדות.
את מה שיש לעמר אי אפשר לקחת ממנה. היא הזמרת הראשונה בהיסטוריה שהצליחה לגרום לדוד ד'אור להישמע מינורי ומאופק. אפילו השופטים הודו שסגנון השירה שלה – אם נתעלם לרגע מחוסר ההיגיון בביטוי הזה – נשמע להם "קצת מוגזם" (ופליטי דארפור הם "קצת מסכנים", והשואה זה "קצת עצוב"). אבל צביקה הדר הכריז ש"הרגשנו שחבל לוותר עליה", שזה סלנג כוכב נולדי ל"ארקדי הבטיח לנו שהיא זמרת פיצוץ וסגרנו איתה מראש שהיא מתקבלת, ורק אחרי זה גילינו איך נפלנו". בשביל לא לצאת מושפלים לגמרי, השופטים ביקשו מלימור לשיר את השיר באופן נקי, אז היא שרה אותו בדיוק אותו דבר, רק קצת יותר חלש, והם העבירו אותה. "עדיין זה על גבול הפארודי", הודה צדי במבוכה. ומהצד הלא נכון של הגבול, הוא שכח לציין.

לימור עמר מאיימת (מימין) ומאיימת שוב (משמאל)
גוד איז דד נאו, מיס הים, מיס הים. שחר חדד נראה כמו בחור נחמד, אבל אם ימשיכו להשמיע את "כל דבר" ו"את מקנאה" בכל פעם שרואים אותו בטלוויזיה, שלא יתפלא אם יתחילו לזרוק עליו עגבניות רקובות ברחוב. אחרי ביצוע מתיש נוסף של צמד השירים המאוס הזה, צביקה הדר הביט למצלמה, הישיר מבט לתום ולכהן ההמומים, ואמר בחיוך זדוני: "אני מבטיח לכם שאנחנו נמשיך לסבול מהשירים האלה הרבה הרבה העונה". לא היה לנו ספק.
את שחר עצמו לא העבירו, והוא מיהר לשים את הדברים בפרופורציות הנכונות: "אלוהים גדול, והוא איתי גמר". אמרנו ונאמר שנית: מי שחושב שמה שיש לאלוהים להתעסק איתו זה תחרות שירים נידחת במזרח התיכון, שלא יתפלא אם מתברר שהקב"ה מעדיף את עדן אמזלג. כי אם כבר לגמור, עדיף איתה.
 
צביקה הדר מאיים (מימין). שחר חדד מאיים (משמאל). אלוהים נותר אדיש רק לאיום השני
קלמן כצנלסון לשלטון. באודישנים המוקדמים בנו אפוס שלם ומתיש סביב סיפור החיים קורע הלב של אוהד עילם ועדי אולמנסקי – היא בחורה יפה שעושה רושם שחצני, הוא בחור נחמד עם אוזניים גדולות ופרקינסון בשלבים מתקדמים. גם בשלב הזה המשיכו עם הסאגה הבלתי נגמרת, היא-זרקה-אותו-הוא-רוצה-אותה-היא-עושה-טובה-למישהו-אחר, ובאופן לא ממש מפתיע העבירו את הכוסית והשאירו את החבר שלה להירקב בבית, כשצביקה הדר מסכם ברגישות אופיינית, "גם אנחנו נפרדים ממך, אוהד".
את אולמנסקי העבירו יחד עם איריס שטרנברג, בחורה מתוקה עם דיקציה משונה ואמא קצת מטורללת. אולמנסקי-שטרנברג אולי נשמע כמו משרד עורכי דין בכיכר המדינה, אבל בפועל זה היה קרב אשכנזיות נדיר ב"כוכב נולד", שאת הסיום שלו היה קשה לחזות. מאחר שאנו חובבים חידונים, ננסה עוד אחד על קוראינו היקרים. הסכיתו אפוא: אם אמרו לעדי ולאיריס שרק אחת מהן תעבור, מה קרה בהמשך?
א. דרשו מהן לשיר את שיר האודישנים.
ב. שתיהן עברו.
ג. צביקה הדר הודיע ש"הוספנו עוד מקום לנבחרת".
ד. כל התשובות נכונות.
לאור ההצלחה, יכול להיות שכדאי לנסות את השיטה הזאת גם בנבחרת ישראל בכדורגל. עם 13 נגד 11, אולי גם אנחנו נעלה פעם למונדיאל.
מרוב מלודרמות רומנטיות ומשפחתיות, שנינו לא ממש הצלחנו לגבש דעה על עדי ואיריס. נראה לנו שגם השופטים לא, אבל הם החליטו להמשיך לקפח את המזרחים כמו תמיד והעבירו את שתיהן, למרות שמרגול-בלב-שלה-לא-רצתה-להעביר-אותן. אליקו נוזר כבר מכין את התביעה.

המלודרמה של עדי אולמנסקי (מימין). הדרמה של איריס שטרנברג (משמאל)
מוכשר לפסח. מאור תיתון לא עבר, ובצדק, למרות שגם הוא נראה כמו בחור נחמד. ההדחה שלו אפשרה לצביקה הדר לקוש עוד אחת מהקושיות הלוגיות שהוא מתמחה בהן: "זה לא הספיק לך להגיע לנבחרת. זה לא אומר שאתה לא מוכשר. ההיפך, זה אומר שאתה מאוד מוכשר". כבר אמרנו שיש רגעים שאדם חכם לא צריך להוסיף דברים?
מאור תיתון. הוא, לשם שינוי, לא מדבר על עדי אולמנסקי
אז יאללה ביי. אחרי זה קיבלנו רצף ארוך ומצער של כל המועמדים הבולטים האחרים שלא עברו לנבחרת. אפשר היה לצפות שנראה אותם קצת יותר, ושגם נקבל הסבר מניח את הדעת למה הם לא עברו, אבל מאחר שאיש לא סיפק לנו הסבר מניח את הדעת לגבי אלה שכן עברו, כנראה לא כדאי היה להגביה ציפיות. היו שם אנשים שריגשו אותנו באודישן וגם סומנו על ידי השופטים כהבטחות, וחלק מהם אפילו ליווינו לעבודה בגן או בפלאפליה. את האודישנים שבגינם הם לא עברו לא זכינו לראות (טוב, היה צריך לראות את השופטים מבצעים שוב את "את מקנאה", שלא לדבר על הגירסה הגברית, "אתה מקנא"), אבל זה לא חשוב כי זכינו לשמוע את צביקה הדר אומר להם שלום ולא להתראות. היו שם גלי חוט-דנטלי הראל, שסומנה ונעלמה; הייתה שם אלינור מרז'ן, שאחרי שסיפקה לתוכנית את מנת הקיטש שהייתה זקוקה לה לא נותר עוד מה לעשות איתה; הייתה שם מורן שמואלי שנתנה אודישן ראשון מצוין, אבל זכתה הפעם לשמוע מצביקה הדר העילג ש"כמעט נכנסת לתוכנית. אם היה עוד כמה מקומות, את היית שמה" (ולמה בעצם בשבילה לא "היה" עוד מקומות, אם לאחרים "היה"?); הייתה שם מיקה לכיש המתוקה, שלבטח טובה יותר מחצי מהאנשים שנכנסו לנבחרת; היו שם לירון גרוסמן והאחיות שרון, שיוכלו עכשיו להמשיך את המנאז'-א-טרה-ביזאר שלהם בלי המצלמות של קשת; היו שם סיון אברבוך ומעיין טל המבטיחות מאוד, שהגיע לנו לפחות לשמוע למה הן לא עברו; היה שם ירון חוטה, שיוכל לחזור להכין פלאפל; היה שם נועם יעקובסון, שכהן מתאבלת עליו עד עכשיו; הייתה ליאת שמאי, שתוכל להמשיך לשיר שירים של קייט בוש בבית (תודה נ.); והייתה שים מקונן, שתוכל לקונן על מר גורלה בלי שצביקה יציק. לכולם הגיע יותר מהיחס שלו הם זכו, ואנו לא נשכח ולא נסלח. (או שכן, אבל זו תהיה רבע שעה קשה.)
       
מצעד המודחים. שורה עליונה (מימין): גלי הראל, אלינור מרז'ן, מורן שמואלי ומיקה לכיש
שורה שנייה: לירון גרוסמן, האחיות שרון, סיון אברבוך ומעיין טל
שורה שלישית: ירון חוטה, נועם יעקובסון, ליאת שמאי ושים מקונן
ואגב, בניגוד לגלגלי הצלה בשלבים המאוחרים, שהם מיותרים לחלוטין וסתם מאפשרים למי שהקהל כבר שלח הביתה לחיות באשליה שבוע נוסף עד שהקהל שוב ישלח אותו הביתה, לגלגלי הצלה בשלב המוקדם – שבו לקהל עדיין לא ניתנה ההזדמנות לומר את דברו – יש משמעות אדירה. להזכירכם, גם את יהודה סעדו חבר השופטים המהולל לא הכניס בהתחלה לנבחרת, וכולנו יודעים איך זה נגמר. ואם זה מאוחר מדי להוסיף שלב גלגל הצלה, אפשר לעשות במקום גם שלב "חבל תלייה", שבו הצופים מחליטים את מי להדיח בלי שניאלץ לשמוע אותה מחרבת שיר עברי יפה. שנינו יודעים בדיוק למי אנחנו מתנדבים לקשור את הלולאה הראשונה.
זמר נשמה. כהן התעלפה על נדב כהן באודישן הראשון ומיד אימצה אותו כאחיה הקטן, עם אופציה לגילוי עריות. כאילו לא מספיק זה שהוא רואה "דוקו-סלב" עם מרגול, גם יש לו ש' שורקת כמו של יוני בלוך, וגם עוד כמה אותיות שהוא לא מצליח להגות כמו שצריך. בראיון שאחרי האודישן נדב הוכיח שכמו שפוסיקאט ציינה, הוא מתאים בול לעדן אמזלג. ביחד יש להם מוח שלם.
נדב בחר להפציץ עם השיר המשונה "את הנשמה שלי" של עמית צח, כנראה המקבילה של העונה הנוכחית ליוסי אזולאי. אבל הקול שלו עדיין מרשים, וצריך רק לקוות שהוא לא יגמור כמו מאור פיניה.
כהן נרגשת ונרטבת עד כדי כך שהיא אפילו מתעלמת מהבטחתה לרצוח כל מי שעובד על מי שמגיע איתו לאודישנים ואומר להם שהוא לא עובר. תום אדיש לחלוטין. אז מה יהיה עם נדב בהמשך? אלוהים גדול. עם שחר חדד אולי הוא גמר, אבל עם נדב רק התחלנו.

נדב כהן שר לש. כהן (מימין) ומפגין חוש הומור מקורי ואנין (משמאל)
יש לך חיה ב-ג'? הקרב על המקום הנשי האחרון בנבחרת היה בין מרינה מקסימיליאן בלומין לבין סיון וייסמן. מרינה התוודתה על אהבתה לג'וקים והוכיחה פעם נוספת את אמיתותו של הפתגם הבולגרי הנהגה תדירות בביתו של תום, "לכל פח יש מכסה". וייסמן מעדיפה דווקא גמלים, ועל זה לא אומרים כלום בבית של תום, אבל עדן אמזלג ביקשה להוסיף שכשהיא רואה סוסים יש לה רעידות בכל הגוף.
מרינה וסיון התחרו ביניהן לא רק בשירה, אלא בעיקר בניסיון להפיק את הקלישאה השחוקה ביותר. מרינה ניצחה את "יש בי אהבה וזו אהבה שמנצחת בלי תנאים" של סיון עם משפט המחץ "באתי לעולם הזה להעביר משהו, להפיץ משהו". אנחנו מקווים שלא מדובר בדֶבֶר.
"יום ההודעות הגיע", סיפק צביקה הדר פרשנות לדרמה. "מרינה וסיון שכבר עשו את החשבון מבינות שרק אחת, רק אחת מהן יכולה לעבור". האמת היא שמרינה וסיון הבינו הכל חוץ מזה, כי כמו שבדרך כלל עושים את החשבון של "כוכב נולד", אם רק אחת יכולה לעבור, אז שתיים עוברות בטוח, אבל דווקא הפעם עבדו עליהן ונתנו רק למרינה להגיע לנבחרת. סיון הייתה בכזה שוק שעד עכשיו היא בטוחה שמרגול תופיע אצלה בבית ותודיע לה שברגע האחרון היא נכנסה כי היא חייבת את הברנשית הזאת בנבחרת. בהנחה שזה לא יקרה, היא תיאלץ להסתפק במקום של כבוד בריאליטי המלון החדש של קשת, כי גם היא קיבלה את פרס הניחומים הקבוע.
את כהן מרינה מעצבנת כי היא שרה מתנשא, כי היא לא סתומה, וכי נוסף לכל היא גם די מוכשרת. מצד שני, כל מה שמרגול שונאת מתחשק לה באופן אוטומטי לאהוב. כהן מהמרת שלמרות שמרינה תהיה יותר טובה מהרבה מתמודדים, היא תעוף מהר (ישר אחרי לימור עמר, אי"ה).
את תום מרינה מעצבנת כי הקול שלה מזכיר לו את הילדה מ"מגרש השדים" ברגעים הלא כל כך סימפטיים שלה, וגם כי היא לא "שמחה" להיות ב"כוכב נולד", אלא "מסוקרנת כל כך". תום מסוקרן כל כך לדעת אם היא תשרוד יותר משבועיים.

מרינה מקסימיליאן בלומין (מימין) וסיון וייסמן על סיפורי האהבה הזואופיליים שלהן
משחק האמת והשקר. אורָן כדורי היפיוף הצליח לפצל את חבר השופטים על פי מפתח צפוי מראש: אוחובסקי וצדי בעדו, כל השאר לא מבינים מה השניים האלה רוצים מחייהם. אבל זה עוד שולי לעומת המציאות, שגם היא התפצלה לשתי גירסאות שונות לחלוטין. אם תאמינו לגירסה המכובסת של "כוכב נולד", אז סביב גורלו של כדורי התנהלו דיונים מרתוניים כל הלילה, שבסיומם צביקה הדר היה חייב להגיע לביתו המעוצב בטוב טעם של כדורי ברמת גן כדי להודיע לו שהוא התקבל. אם אתם חסידים דווקא של האשליה המודרניסטית הזו המכונה "אמת", אז מן הסתם תעדיפו לדעת שהדיונים על כדורי דווקא הסתיימו די מהר, כשהודיעו לו שהוא לא נכנס לנבחרת, אבל אז התגלה שלמתמודד אחר – שהשופטים החליטו במקור לקבל אותו – יש תיק פלילי פתוח, ולכן הוא הודח וכדורי הוזמן במקומו. ולנו נותר רק לתהות איך זה שללימור עמר אין תיק פלילי פתוח על רצח המוסיקה העברית.

אורן כדורי מזמר באולפן (מימין) ומקבל בשורות מפתיעות בבית (משמאל). בציור: מרגול
והגשמת פנטזיות קטנה לש. כהן לסיום:
|