לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
 


Avatarכינוי: 

בן: 50





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    ינואר 2010    >>
אבגדהוש
     12
3456789
10111213141516
17181920212223
24252627282930
31      

 
הבלוג חבר בטבעות:
 



הוסף מסר

1/2010

איך הפכתי לאישה והתגייסתי לצבאו של הדוד סם


כל מי ששרד אי פעם מאבק מול המערכת הביורוקרטית האמריקנית לא יופתע, כנראה, לשמוע כי יותר אנשים הגיעו לארצות הברית מגרמניה מאשר מכל מקום אחר. האמריקנים אוהבים לחשוב על עצמם כעל חבורה של אינדיבידואליסטים עצמאיים ולוחמים בשררה, אבל בפועל נוטים בדרך כלל להשתלב מתוך רצון חופשי לגמרי בתור בורג ממלא פקודות מסדר גודל בינוני באחת המכונות הזכורות לטוב מ"זמנים מודרניים", ואף לתמוה על כל מי שאינו מבין כי זהו סדר הדברים הראוי. לתומי הייתי סבור כי אחרי כמה שנים של התנהלות מול המכונה המשומנת היטב הזו שום דבר כבר לא יצליח להפתיע אותי, אבל ממש כמו תושב פורט א-פרינס שסיים לשפץ את הפנטהאוז בדיוק בצהרי ה-12 בינואר 2010, באה המציאות האכזרית וטפחה על פני.

 

 

בורג ממלא פקודות מסדר גודל בינוני (אילוסטרציה)

 

הכל התחיל לפני כמה שנים, כאשר נמאס לי לקחת את הדרכון שלי איתי בכל פעם שבה יצאתי מבית הוריי בארה"ב. כאלכוהוליסט מושבע וחסר תקנה, הייתי זקוק למסמך רשמי כלשהו שיעיד על גילי המתקדם-מספיק-כדי-לשתות, ולפיכך החלטתי לסור אל משרד הרישוי הסמוך, המנפק את רישיונות הנהיגה שהאמריקנים אמנם אינם לוקחים איתם לאוטו, אבל מביאים איתם בכל פעם שבה הם יוצאים לשתות. עמדתי בתור במשך כחצי שעה, מילאתי סדרה אינסופית של שאלונים, וכעבור זמן קצר יצאתי מהמקום כשברשותי תעודה קטנה ויעילה, המאשרת כי אני בן יותר מ-21 וכשיר לשכר את עצמי למוות. רק כמה ימים לאחר מכן, כשהסתכלתי בתעודה ביתר עיון, שמתי לב שנפלה בה טעות קלה: בקטגוריית ה"מין", צוינה במפורש האות F, המסמנת, כידוע, את היותה של נושאת התעודה בעלת צמד כרומוזומי X, מערכת רבייה מתוחכמת המאפשרת העמדת צאצאים, וחיבה בלתי מובנת לסרטים עם מג ריאן. שקלתי לחזור למשרד הרישוי ולבקש שהטעות תתוקן, אבל מתוקף עצלנותי השגרתית ויתרתי בסופו של דבר על העניין, והמשכתי להשתמש בתעודה במשך שנים, כאשר איש מעולם לא העיר לי על כך דבר: לא בפאבים, לא בשדות תעופה, ואפילו לא בתאי המדידה של ויקטוריה סיקרט.

 

 

מערכת רבייה מתוחכמת המאפשרת העמדת צאצאים (אילוסטרציה)

 

לפני כמה חודשים קיבלתי לביתי הודעה כי תוקפה של התעודה הנ"ל עומד לפוג, ושעלי לסור מחדש אל משרד הרישוי על מנת לחדש אותה. התעלמתי מהעניין במשך כמעט חצי שנה, עד שבאחת הפעמים שבה ניסיתי לקנות ספר של ג'יין אוסטן סורבתי בטענה שהתעודה כבר אינה בתוקף. לפיכך נסעתי לי אל המשרד המדובר, נעמדתי שוב בתור, ולאחר המתנה ארוכה מאוד הגעתי אל הפקיד האדיב שהיה אמור לסייע לי בבקשתי. הוא עבר איתי על ערימת מסמכים בעובי של הפרוטוקולים של משפטי נירנברג ווידא כי כל הפרטים מולאו כראוי. לאחר מכן שאל אותי אם אני צריך לעדכן פרט כלשהו ברישום שלי, ולאחר שכבר עמדתי להשיב בשלילה, נזכרתי פתאום באותה טעות מצערת שלא תוקנה והסבתי את תשומת לבו לכך שאני רשום באופן שגוי כנקבה. אשמח אם הדבר יתוקן, אמרתי. הוא הביט בי במבט משתאה, ולאחר מכן החל לנבור בערימת המסמכים שלפניו, על מנת לברר מהי הפרוצדורה המדויקת להתמודדות עם מקרים מסוג זה. כעבור שלושה ימים, הוא מצא סוף סוף את שביקש, הרים את עיניו בעליצות ואמר שאין שום בעיה, כל מה שאני צריך לעשות הוא להביא אישור רשמי על כך שעברתי ניתוח לשינוי מין.

 

-          אין לי תעודה כזאת, ניסיתי להקשות, כי לא עברתי ניתוח לשינוי מין.

-          אז למה אתה רוצה לשנות את סעיף המין, הוא שאל בתמיהה.

-          כי אני לא אישה, אני גבר.

-          אבל רשום שאתה אישה.

-          כן, אבל זו טעות.

-          זו לא טעות. אתה רואה, רשום כאן.

-          אני יודע שכך רשום, אבל זאת בכל זאת טעות.

-          אתה בטוח?

-          כן, אני די בטוח.

-          איך אתה יודע?

-          אינטואיציה. כמו שקסטר סמניה יודעת.

-          (שתיקה.)

-          (השתיקה נמשכה. יכולתי לראות את החריצים שעל מצחו מתקמטים ואת גלגלי מוחו נעים באיטיות. לבסוף הוא החליט לוותר ולנסות לחזור להתחלה.)

-          מתי שינית את מינך?

-          לא שיניתי את מיני, תמיד הייתי גבר.

-          תמיד?

-          מאז שאני זוכר את עצמי.

-          יכול להיות ששינו את מינך בלי ידיעתך?

-          אני בספק, ובכל מקרה לא נראה לי שזה קרה בחמש השנים האחרונות, מאז שהוצאתי את התעודה.

-          טוב, חכה רגע.

 

הפקיד האדיב שהיה אמור לסייע לי בבקשתי (אילוסטרציה)

 

הפקיד המסור, אך בשלב הזה גם המבולבל מעט, הלך לשוחח עם המפקח שלו. "המפקח", למי שאינו מכיר את התרבות האמריקנית, הוא תפקיד בעל חשיבות רבה. בכל פעם שבה אדם כלשהו אינו מסוגל להתמודד עם המטלה האינטלקטואלית הכבירה העומדת בפניו, כגון, נניח, הדלקת נורת חשמל או שינוי של אות אחת ברישום בתעודת הזהות, הוא קורא למפקח שלו. זה, בתורו, עובר מחדש על כל אותם דברים שקודמו כבר עשה, שואל בדיוק את אותן שאלות, מנסה להתחמק מטיפול בעניין ולבסוף, אם אתה ממש ממש מתעקש, מקלל ומאיים לשרוף את בני ביתו, מסכים להעביר את הטיפול בנושא למפקח שלו. המפקח הבכיר יותר חוזר על אותן פעולות בדיוק שנעשו בידי קודמיו, וכך התהליך נמשך ונמשך עד שבסופו של דבר מתגלה שהמפקח האחרון בשרשרת הוא אותו פקיד שאיתו שוחחת ראשון, וזאת מהסיבה הפשוטה שבמשך הזמן שחלף הוא הספיק לזכות בקידום כל כך הרבה פעמים שהוא כבר הפך למפקח הבכיר. זה עדיין לא אומר, כמובן, שיש לו יכולת לפתור את הבעיה, אבל מתוקף סמכויותיו הטריות, הוא רשאי לנקוט פעולה דרמטית במיוחד: להרים טלפון למפקח בכיר עוד יותר, היושב בעיר אחרת, שיוכל להתלבט במשך כמה חודשים בנוגע לדרך היעילה ביותר לטפל בבעיה – דרך שתהיה כרוכה, כמובן, בכמה שיותר פעולות מיותרות וחסרות תועלת לחלוטין.

 

פעולות מיותרות וחסרות תועלת לחלוטין (אילוסטרציה)

 

בסופו של כל התהליך הזה, הגיע אלי מפקח כלשהו, בעל זקן שיבה ומדליות ממלחמת קרים, ושאל אותי מה בדיוק הבעיה. הסברתי לו שאני מעוניין לשנות את רישום סעיף המין בתעודת הזהות שלי. אה, אורו פניו, זאת לא בעיה בכלל. ארצות הברית היא מדינה ליברלית מאוד, אמר בגאווה, ואנו מכירים בפעולת שינוי המין כפעולה לגיטימית לחלוטין שאדם רשאי לבצע על דעת עצמו. אני לא מבין למה עיכבו אותך כל כך הרבה זמן. כל מה שאתה צריך לעשות הוא להביא תעודה רשמית מרופא על כך שעברת את תהליך שינוי המין.

 

-          אבל אין לי תעודה כזאת, כי לא עברתי ניתוח לשינוי מין.

-          (שתיקה נבוכה.)

-          תמיד הייתי גבר, פשוט נפלה טעות ברישום.

-          (שתיקה נבוכה.)

-          אפשר בבקשה לשנות את הסעיף הזה ולאפשר לי לצאת מפה? ובאותה הזדמנות, אפשר כבר לקבל גם תעודת פנסיונר?

-          אני אלך רגע להתקשר למפקח שלי.

 

באותה הזדמנות, אפשר כבר לקבל גם תעודת פנסיונר? (אילוסטרציה)

 

כעבור עוד כמה שעות, שאותן ביליתי באיחולים נמרצים בלבי שלכל מי שנמצא שם לא יתאפשר למות מוות טבעי, חזר המפקח עם בשורה מרנינה. אין שום בעיה, הם ישמחו לשנות את הסעיף אם רק אוכל להוכיח להם שאני אכן גבר.

 

-          איך אוכל להוכיח לכם את זה?

-          אתה יכול להביא תעודה מרופא.

-          אני צריך ללכת להביא תעודה מרופא כדי להוכיח לכם משהו שתמיד היה נכון רק כי מישהו אצלכם עשה טעות?

-          אני מצטער, אני לא מנסה להקשות עליך, אבל זאת הפרוצדורה.

 

לכל מי שנמצא שם לא יתאפשר למות מוות טבעי (אילוסטרציה)

 

"אני לא מנסה להקשות עליך" ("I'm not trying to give you a hard time") הוא עוד אחד מסממני התרבות האמריקנית. כאשר מישהו אומר לך את המשפט הזה, דעו כי כוונתו היחידה מאותו רגע היא להקשות עליך כמה שיותר ולהערים כמה שיותר מכשלות ביורוקרטיות בפני פעולה שניתן היה לבצע בחמש שניות בדיוק, וגם זה רק אם המבצע היה לוקה בשבץ מוחי בזמן הביצוע. מאחר שהבנתי שאין דרך אחרת להיחלץ מהסבך, שאלתי אם אפשר לוותר על כל הסיפור ופשוט לחדש לי את התעודה בלי לשנות את סעיף המין.

 

-          מה זאת אומרת?

-          זאת אומרת שאני מוכן לוותר על כל הפרוצדורה. לא אכפת לי שיישאר רשום שאני אישה, רק תחדשו לי את התעודה וזהו.

-          אבל אמרת שאתה גבר.

-          נכון, אבל לא אכפת לי שיהיה רשום שאני אישה. זה היה רשום ככה חמש שנים ואף אחד לא שם לב.

-          אז עכשיו אתה טוען שאתה אישה?

-          לא, אני לא אישה, אני גבר.

-          אז למה אתה מבקש שננפק לך תעודה שבה כתוב שאתה אישה?

-          כי אתם משגעים אותי פה ונמאס לי.

-          אתה יודע שדיווח שקרי לרשויות המדינה הוא עבירה פדרלית שיש עליה עונש מקסימום של חמש שנות מאסר?

-          אתם תכניסו אותי לכלא כי עשיתם טעות ברישום המין שלי?

-          אדוני, אתה מתחצף?

-          לא, אני פשוט שואל אם אתה מאיים עלי ברצינות במאסר מאחר שפקיד אידיוט שלכם לחץ בטעות על המקש הלא נכון במקלדת.

-          אני מזהיר אותך שוב, גם התחצפות לעובד מדינה היא עבירה שדינה מאסר.

-          אז אתם תשלחו אותי לכלא?

-          אם יהיה צורך, כן.

-          אפשר לפחות לדעת אם זה יהיה כלא לגברים או לנשים?

-          אני אצטרך לשאול את המפקח שלי.

 

אין דרך אחרת להיחלץ מהסבך (אילוסטרציה)

 

אחסוך לכם את המשך הדיון. חזרתי הביתה. הלכתי לרופא. אחסוך לכם גם את מה שהתנהל שם, אבל זה לא היה מחזה מרנין. בסופו של דבר הרופא אישר שאני אכן גבר, גם אם הוא לא היה מוכן להתחייב על כך שתמיד הייתי כזה ("אני לא מכיר אותך, אני לא יכול לחתום על משהו שאני לא יודע בוודאות"). שבתי למשרד הרישוי, ואחרי כמה שבועות של המתנה קיבלתי תעודת זיהוי חדשה ומבריקה, שבה צוינה במפורש האות M. כיאה למעמדי החדש, יצאתי לחגוג במועדון חשפנות. בלט בהעדרו: גדי.

 

בלט בהעדרו (אילוסטרציה)

 

כל הסיפור יכול היה להיגמר בזה, אלמלא נוסף לו עוד טוויסט אחד קטן. כחלק מהמעמד שלי כסטודנט זר בארצות הברית ששני הוריו הם אזרחים אמריקנים, נדרשתי לפני כמה שנים להירשם ל-selective service האמריקני. בעיקרון, מדובר ברישום טכני שאמור להבטיח שבמקרה שבו ארצות הברית תבחר לצאת למלחמה, מה שקורה לאחרונה מדי שנה-שנתיים, תהיה לה עתודה מספקת של חיילים פוטנציאליים שאפשר לגייס במהרה. נאמן לאידיאולוגיה הבסיסית שלי – למה להשתמט רק מצבא אחד אם אפשר להשתמט משניים? – נמנעתי כמובן מלהירשם לתפלצת הזאת, והיה לי הרושם שלאף אחד לא ממש אכפת. במשך שנים רבות לא שמעתי מהרשויות הרלוונטיות דבר, אבל מרגע שחידשתי את תעודת הזהות, החלו ההורים שלי להיות מופצצים במכתבים על בסיס יומיומי, המציעים לי להתגייס לצבא האמריקני. כאישה, כמובן. לצד תמונות מרגשות של דמי מור בתפקיד ג'י-איי ג'יין, אני מקבל הודעות מפתות המבהירות לי שאמנם כאישה אינני חייב בגיוס, אבל אוכל להפיק רבות מהשירות ולכן כדאי לי מאוד לשקול אותו בחיוב.

 

טוויסט אחד קטן (אילוסטרציה)

 

ניסיתי לשלוח מכתב בחזרה שמבהיר שלא רק שאינני נמצא בגיל גיוס, ולא רק שאינני אישה, אני אפילו לא אזרח אמריקני, ולכן גיוסי הוא גם לא חוקי וגם לא כדאי. בתגובה קיבלתי מכתב המציין שבקשתי לדחיית גיוס נדחתה (דבר דומה קרה, אגב, גם לחתול שביקש פטור מהזימון שקיבל להשתתף בחבר מושבעים; תודה לדרורית). שלחתי מכתב נוסף, המבהיר שלא ביקשתי מעולם להתגייס, וציינתי שוב את כל הפרטים הרלוונטיים. הפעם פנייתי הגיעה כנראה לאדם המבריק ביותר בכל הצבא, ועל כן קיבלתי בחזרה מכתב המבקש ממני להוכיח שאינני בן 26-18, אינני אישה, ואינני אזרח אמריקני. תוכל לעשות זאת במשרד הרישוי האמריקני ובסיוע רופא, המליץ המכתב בידידותיות.

 

לא רק שאינני אישה, אני אפילו לא אזרח אמריקני (אילוסטרציה)

 

מאחר שראיתי לאן הדברים מתגלגלים, החלטתי לחסוך לעצמי את כל הטרחה וללכת להתנדב לצבא מרצוני החופשי. אז אם אתם שומעים במקרה על חיילת אמריקנית שנפלה בקרב, חובבת ספרות איסלנדית ועם בליטה מוזרה במפשעה, דעו במי מדובר וזכרו אותי לטובה. שבת שלום, אנד גוד בלס דה יו-אס-איי!

נכתב על ידי , 29/1/2010 08:38   בקטגוריות סיפורים אישיים, צבא וחברה  
137 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   1 הפניות לכאן   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של תום ב-14/2/2010 22:00
 



לדף הבא
דפים:  

366,511

© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לתום אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על תום ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2024 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)