אפשר להמשיך קדימה, הרבה מעבר למה שנדמה לנו שאפשר.

לא אמרת לי,
שחלומות, לא כל כך קל להגשים.
שדמעות,
אינן מזדקנות עם השנים.

לא אמרת לי,
שמילים, קיימות רק כי חייבים.
לא אמרת לי,
שאצטרך להאמין באהבה,
גם כשלא נתת לי אף סיבה.

ועכשיו,
לא ארוץ אלייך, לאש.
היא כווה,
ואיני, לא, איני טיפש.

וכלום,
עכשיו מסביב.
והוא כל כך מלא,
נותן לי זמן לחשוב,
על מה שהיה,
ומה שיהיה.

אני יודע, יותר מתמיד,
עבר נועד להזכיר
אך לא תמיד להיות העתיד.
ואני זוכר אותך,
אבל יותר מזה, זוכר אותי.
בלעדייך,
אלמד את עצמי.

וואו זה היה כלכך אמיתי וכואב לראות את זה,

באמת נשברת לי מול העיניים,

בחיים לא חשבתי שאתה יכול,

רק גרם לי לבכות ולהאמין באהבה שלך אליי יותר מתמיד,

כל כך רע לי עם זה שאתה בטוח שאני לא אוהבת אותך כמו שאתה אוהב אותי,

כי אני אוהבת אותך הרבה יותר,

ואפילו יותר מזה, גם אני חשבתי ככה פעם,

אבל די זהו, עברנו, עכשיו לא יהיה לך ספק

ואני מבטיחה.

הנה גם עברנו דירה:)

סוף סוף בשעה טובה, את מה שהולך כאן אי אפשר לתאר,

לא קל..

אבל אני מרוצה..

הבט קדימה,
הדרך עוד ארוכה.
נפשך כואבת, אך צעירה.
היא משתוקקת,
וכמהה,
למצוא במבוך זה של החיים,
את ייעודה.

חזק ואמץ.
אל חשש מימי העלטה.
מלאך ישמרך,
בכל אשר תפנה,
לכל כיוון בו לבך יבחר.
לעד,
אינך לבד.

רצופי מכשולים
הם השבילים בחיים.
ולעת כוויה או אכזבה,
הרם ראשך,
היה חסר מורא,
להראות הסימנים בפניך.

הבט קדימה,
צעד, ואל תסתכל לאחור.
גם אם עייפת,
דע שלכאב, יש מזור.
וללבך, קיימת תרופה.
שמה הוא אהבה.
היא תבוא,
בזמנה.

ונראה לי אני קיבלתי אותה כבר,

לפני 7 חודשים,

האהבה הכי גדולה שלי,

נסייך שלי, את מה שאני מרגישה אלייך אתה יודע מזמן כבר

מה שאתה מרגיש אליי הבנתי לא מזמן,

אין דקה ביום, ב24 שעות שלמות, שאני לא חושבת עלייך,

אין יום במשך כל ה364 ימים בשנה שאני לא מתגעגעת אלייך,

אין שנייה שאני לא רוצה אותך לידי.

אני אוהבת אותך ילד.