"לחיות זה אחד הדברים הנדירים ביותר. רוב האנשים פשוט קיימים"

מה שאני הכי צריכה עכשיו זה לשבור את השיגרה.

אני בת 18 לא 81 אם מישהו טעה...

כמה סיפורים שמעתי מאחרים על האגדה שנקראת "לחיות על הקצה"..כשסיפרו לי הטחתי בפניהם שהם לא נורמאלים אבל עמוק מבפנים נשרפתי מרוב קינאה.

אם לחשוב מספיק טוב אני לא מוצאת משהו אחד שעשיתי ושבאמת חייתי כאילו מחר זה היום האחרון.

חסר לי את זה בצורה משמעותית בזמן האחרון.

אני מרגישה כאילו קפצתי מעל השלב הזה ויש כבר רק את האכיזה בעתיד לצערי.

אולי בגלל זה כל המריבות עם עצמי. [?!]