ועכשיו לספרים שעברו, במידות שונות של קלות, את שלב הסינון הראשוני, ו(לפחות בינתיים) נשארים אצלי. אבל אני מוכנה לשקול השאלות ומתנות, אם למישהו יש רצון עז לאחד מהם (לשקול).
#9#
ז'וליה קריסטבה, שמש שחורה: דיכאון ומלנכוליה, יצא בעברית ב-2006
בהוצאת רסלינג, מצרפתית קרן שמש.
קיבלתי אותו מ-ד' כשהיא עזבה את הדירה (כלומר הרבה קודם, אבל בניגוד
לספרים אחרים שהיא לקחה כשעזבה זה נשאר אצלי, אני לא בטוחה שבהסכמה).
התכוונתי להשתמש בו לעבודה שכתבתי על ויטגנשטיין (התזה שהייתה אמורה
להיות בעבודה: ויטגנשטיין בדיכאון והטרקטט הוא טקסט מלנכולי), בסוף לא עשיתי את זה
אבל עלעלתי בו והוא מעניין. ד' לא סיימה אותו ולכן מנועה (על ידי עצמה) מלהביע
חוות דעת, במילה אחת היא אומרת: מתיש. ולא, היא לא רוצה אותו בחזרה.
גורלו: עבר מיון ראשוני.
#10#
מ-12 עד 16: מדריך לנערה המתבגרת, מאת ברברה לידיקה. תרגמה: ד"ר
מרים הלוי (וגם הוסיפה כמה פרקים שכוללים "התאמות תרבותיות"). לא כתוב
מתי תורגם ומאיזו שפה, אבל חיפוש קצר מעלה שהספר נכתב בגרמנית ב-1969, מה שלגמרי
יכול להסביר כמה דברים. בגרמנית הוא נקרא Von 12 bis 16 ואת שם המחברת כותבים: Barbara Lüdecke.
מדובר בקלאסיקה מודרנית, בלי שום ספק. לא היה לי אותו כשהייתי ילדה
אבל היה אותו בבית של חברה וקראתי אותו חזור וקרוא. לפני כמה זמן מצאתי אותו
באדרבא ב-10 שקלים ולא יכולתי להתנגד. בדרכו המשעשעת הוא אפילו נושא מסרים
פמיניסטיים נחרצים:
במאה העשרים את יכולה להיות יותר מקישוט לביתו של בעלך המיוחל, בתנאי
שקיבלת הכשרה מקצועית יסודית וייחודית, יחד עם השכלה כללית טובה. אין פירוש דברים
אלה, כי אנו מתנגדים לנישואין; מובן שעליך להתחתן, כשאת מוצאת בן זוג מתאים. (דרך
אגב, כפי שאין רק מקצוע אחד ויחיד בו תצליחי ותהיי מרוצה, כך אין גבר אחד בלבד
בעולם, שאיתו תוכלי להיות מאושרת.)"
בהמשך מפורטת התעולת שבהשכלה, אם חס וחלילה תגיעי לגיל 35 וטרם נישאת
יהיה מאוחר מדי לרכוש השכלה. סיבה חשובה לא פחות נחשפת בפסקה הבאה – "רק אם
למדת להיות פתוחה לדברים חדשים, אם את בעלת גמישות רוחנית והתעניינותך אינה מוגבלת
לשואב אבק ולמכונת הכביסה – רק אז תהיי אישה, אשר בחברתה הבעל אינו משועמם ותהיי
אם, אשר ילדיה מעריכים את עצותיה". בהצלחה לכולנו!
גורלו: עובר מיון ראשוני
#12#
אם כבר אני בג'ונתן קו אז נמשיך למועדון האידיוטים.
מועדון האידיוטים, ג'ונתן קו, הוצאת ידיעות אחרונות, 2001, אנגלית דנה
אלעזר.
מקורו: קראתי אותו לראשונה ממש מזמן, בחופשה בסיני עם א' הראשון. אני
חושבת שהייתי בת 19 או 20. את העותק הזה קניתי לפני כמה שנים כי רציתי ש-ד' תקרא
אותו. שיווקתי אותו לדי הרבה אנשים לאורך השנים וקניתי אותו כמה פעמים בהזדמנויות
שונות. נראה לי שאת העותק הקודם י' לקח כשנפרדנו. אנגליה בשנות השבעים, ספר קסום.
מצבו: טוב
גורלו: יעבור לדירה החדשה.
#16#
השמש של בני סקורטה מאת לוראן גודה, הוצאת כתר, 2004. מצרפתית ניר
רצ'קובסקי (שתרגם גם את פראני וזואי ואת נוטות החסד).
גם הספר הזה הוא מאותו שבוע הספר של פריט #14#. קיבלתי אותו מתנה אחרי
שקניתי ספרים אחרים של כתר. האמת היא שהוא נראה אחלה אבל איכשהו לא הגעתי אליו עד
עכשיו.
מצבו: אחלה
גורלו: עובר סינון ראשוני (אבל לא בלב שלם, כי באמת לא נראה לי שאקרא
אותו בקרוב)
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
